|
וכשפקחתי את עיניי, היא לא חזרה לשם יותר. שוב הייתה אותה
חורשה, חורשה גדולה ואפורה, חורשה שקטה.
ואם מקשיבים היטב, אפשר אפילו לשמוע את הדממה.
|
בכיתי מלשמוע את זה, בכיתי כי שמעתי אותה סובלת, שהיא במצוקה,
שמעתי שרע לה. רציתי לבוא אליה, לעזור לה, לדעת למה כל זה, אבל
שוב - האגו שלי היה חזק ממני.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
פגשתי עכשיו
מישהי, שחודשים
שלמים הייתה באה
רק לדף האחורי,
ולא מתעמקת בכלל
בכל האתר הגדול
והמעיק הזה
שבנוי מסביבו.
לצערי, היא
התקלקלה והתחילה
לקרוא גם יצירות
באיזה שלב, נו,
ניחא.
צרצר. |
|
