|
הרגישה איך כל גופה מתמלא צמרמורת מתוקה, איך השיער סומר לאיטו
בגבה.
כעת היא מבינה, זו היא אהבה.
|
את זוכרת אולי את כרובי ואת מיכה הכריש?
אולי את מרכז אורות,
עם אבא בוריס היה לנו עסק-ביש.
|
year and a half has already pass by.
i look at myself,
such a different person,
I'm not that little girl anymore
|
here I am standing in front of me in the mirror,
I'm standing alone here in the dark
|
ושוב פעם חמקה לה מידייך
הזדמנות שיכלה להיות
סיפור אהבה...
|
והנה אתה שם, דובר אליי באותן שפתיים
ושפתיי צמאות לטעם נשיקתך,
היא כל-כך מתוקה...
|
זה קשה להודות,
אך אני כאן.
אני עדיין אוהבת.
|
והנה אתה עומד אל מולי
וידי אינה משגת ידך...
שפתיי זועקות למגע שפתייך
אך ליבי אינו משיג את ליבך.
|
מה היה?
כלא היה
ויום אחד תשוב,
תבוא לדרוש שלום
|
היום במבט לאחור,
אני שמחה.
היום בדיעבד איני מצטערת לשבריר שנייה
על כל מה שעברתי כאן באמריקה
|
וכל ישותנו
הייתה לקטיפה רכה
ומטרפת ומלטפת.
|
בלילות קרים חיפשתי את שאהבה נפשי
בלילות קרים הושטתי יד אליו,הוא לא ענה לי
|
נשמת העולם שרה לי שיר...
מביטה אל עבר האופק והוא מבט מחזיר...
|
אוהבת,מודה-שונאת אותך באותה נשימה!!!!
|
בלבי שלי הזמן עצר מלכת,
הסתיו שוכן לו שם,
עכשיו שלכת.
|
האם אני טיפשה?
האם איני שפויה?
האם אני חיה באיזושהי פנטזיה?
בדרך ללא מוצא...?
|
"אמצע העיר-אנלוגיה לאמצע החיים.לפרשת דרכים."
|
רק יודעת לומר לך שכבר אין לי דמעות.
רק יודעת לומר לך שאתה בליבי,
בימים, בעיקר בלילות
|
אולי אלו הן המילים האחרונות
|
ופאני אומרת:
מסר לעצמי, תמיד לזכור!
הכל זהו עניין של גישה!!!
|
השאירי את העבר בעבר,
שם כבודו מונח.
הינך כאן היום.
את חיה בחלום.
|
"ביקשתי שבוע אחד של אהבה איתו,
נתת לי שבוע אחד של שנאה אליו."
|
ואין עוד,
יש רק קור רק כסף רק דממה איומה
נפש בוכייה ללא נשמה...
|
אם היית נמלה והיית עומד על טיקט
של מכנס ג'ינס, האם היית חושב
שאתה עומד על בריכה?
|
התעוררי,אמרי לא עוד.
הזדמנות אחת האל העמיד בפנייך,
אחת ויחידה.
|
בעולם אחר - העולם שלי יהיה קיים!
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
"אני רואה את
האור..."
ערפד שעומד למות |
|
