|
עוד שעה טובה לנקות את הראש. הוא סתם בהה באופק (כמובן שלא
באמת סתם, כי אצלו הכל עם סיבה), ואני סתם (ובאמת סתם) ליקקתי
גלידה. אפילו לא התחשק לי.
|
טליה חייגה בפלאפון שלה לגל ותוך דקות הוא הופיע בדלת החדר.
עיניו קלטו את אותה התמונה - אותן הבנות בשחור עם הקעקועים
והסיגריה, ולידן - ילדה טובה עומדת בשער חפוף וחולצה ורודה.
"עכשיו דוגרי", הוא שמע את מעין אומרת בשקט, כך שרק הוא ישמע,
"לא חבל?"
|
וגם אם לפעמים, רואים אפל ורק ייאוש
תדע שבעתיד יש אור
|
אם רק היית יודעת, נערה שלי,
שהיום מגן דוד זה לא אות בושה,
ושיש לנו צבא, ממשלה ומדינה,
וכשאומרים שאת רזה זה נחשב למחמאה
|
נוף בועט של ים גועש
דממה שמתנפצת
חלום נשבר על חוף רחוק
ולא רואים כבר קשת
הרגשות יושבים יותר מדי כבד בלב
להביט על האמת זה לפעמים כ"כ כואב
|
כשבוא יבוא האומץ או האפשרות לברוח
נצדיע אז כולנו למלך השגרה
ומול חופה אחת, תינשא אז עם אחרת
והכלה הלבנה תראה לי קצת שחורה
|
וכל המוסר הזה שמקיף את שנינו
והבועה הזאת המלאה באחריות
הלכו למקום שאליו אתה הלכת
ואני נשארתי שבורה מול המציאות
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
כל הבמה כולה,
סלוגן אחד גדול,
סלוגן אחד
ע-נ-ק! |
|
