|
לפעמים בלילות החשוכים כתחרה
ובין הסדינים החלקים מריקנות כמשי
פורחת במוחי המחשבה...
|
הליכה בכיוון הים.
לעיניי נופים פשוטים ביופיים,
אך טומנים בחובם את סודותיי
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
-התשמע קולי,
רחוקי שלי?
- רגע, במישור
האנליטי-פיזיגורנטיבי
של פרויד או
בגישה
הפסיכו-טלמנצפיאולית
של יונג?
-שניהם.
דוגי בקורס
פסיכולוגיה שעוד
יבוא. |
|