|
אדום צהוב שחור
יפי זיקים ואזיקים
מצלול מילים מעביר אותי על דעתי.
|
כל פעם אני חייבת למות מחדש.
כל פעם
אני חייבת
|
אז שאלתי אותו
אתה מתגעגע אליי?
והוא שתק
|
אתה חושב עלי?
לפעמים, בכלל, אולי
כשאתה לא חושב עלי,
אתה חושב עלי כל הזמן?
|
שיר הוא לא מכתב
הוא לא קורא לך
במילותיו
|
אני רואה אותך מקשיב
אצבעותיך מתופפות לקצב
פניך מאירים
אני חושבת.
|
זה לא מצחיק אותי
זה לא מצחיק,
גם אם זה נשמע בנלי
זה לא מצחיק.
|
אין שום קיצורי דרך.
שום קיצורים.
|
בואי נעשה ספירת מלאי,
רק אני ואת
בין שתינו
ספירת מלאי של חיינו.
|
זו אני שמכניסה את עצמי למלכודת
אלו החיים.
|
"צרבת אתה עושה לי"
צרבת
ככה היא אמרה
וליקקה את שפתיה
|
הלכו ממני
כל האנשים שלי
אבל אני נשארתי
|
לו היו לי תפילין
לא הייתי משוררת
היה לי מענה
|
כלבי נחייה עיוורים שלי
כלבי נחייה ורודים
מושכים רצועות דמי הקשורות לצווארכם
מושכים ונובחים
|
נו טוב, היה בסך הכל בסדר
נפגשנו והייתי עצורה, כצפוי
ואתה מחוייך כצפוי
וכבשת את ליבי מחדש, כצפוי
|
כמה פשוטים הדברים היו
אם הם היו פשוטים
כל כך פשוטים
עד שכואב הלב
|
יום ראשון הגיע
כי ככה הימים
הם באים במפתיע, כשלא מחכים.
ואתה אחריי הגעת, וישבת ליד נדב
ואני ישבתי בהמשך השורה
וחייכנו חיוך רחב
|
על נטיות ליבו
כגלים
בקאנו שמשוטים לא היו לו, או אולי אבדו
יחידי,
|
לפעמים אני מרגישה מוזר
כאילו משהו קורה
ואני לא יודעת.
|
אני תוהה אם תאהב את משחק המילים הזה
זה משחק כמו כולם
וזו אני.
|
וניתקת ממנה וחיבקת אותי ונשקת לי בלחי
ויצאתי לדרכי
ואחר כך כשלתי קצת על המדרכה
ובלילה חלמתי שאני שוכבת איתך.
|
מפיל אותי חלל
הרחק מאחוריך
לוקח פור דמיוני
מתפלא
|
הייתי צריכה אושר גדול
הייתי צריכה לשמוח
|
בתוך החשכה
קווים חדים, רבועים
ברורים.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
לזהבה נולד בן
ויהודית לא קונה
בקרביץ. יהורם
הוא גאון,
וצביקה הוא סתם
פיק.
אולי בעתיד אהיה
מבקר מוזיקה |
|
