|
יבוא יום ותרצה אותה,
יבוא יום והיא תאמר
"אהבתיך"
|
כל שהיה בעולמי הקטן - נמוג כעת,
אין עוד רצון,
אבל "שיהי רצון מלפניך"
עוד אמרתי.
|
הוא מתבגר איתה,
היא איתו,
כי מצלעו נוצרה ומאהבתו היא מתקיימת.
|
אני אוהבת אותך,
למה אתה שותק?
מתגעגעת למגע שפתותיך על שפתיי
|
שחור משחור רוצה למות,
מוצא ים לטבוע בו
מוצא חבל להיחנק בו
|
הטעם לחיים קצת נגמר אצלו,
כשמתחיל אצלה.
הכיף בלמות קצת נדחק אצלו,
שלה מתחיל.
|
כשידעת מהו האונס,
מהן מכות רצח, והרצח עצמו,
ומהו חוסר התקווה העוטף,
המקלף ממני עוד שכבה ושכבה
|
יש לנו מלאך קטן שם למעלה
והוא שומר מכל משמר
על אהבתנו ישמור
ועלינו - לא ישמור עוד...
|
היא נופלת - אתה מרים אותה,
מסתכל אל תוך עיניה.
היא ציפור, חופשיה מעופפת,
ואתה אוהב אותה.
|
נגמרה לך התשוקה,
נגמר לך החשק,
גם לי,
לחיים.
|
אהבתך שנגעה ממרחקים
כבר איננה,
וגופך המחמם כבר נוגה כחסר.
|
רצים למקום חדש וטוב מתמיד
מביטים לאחור אחדים
ויש כאלו שרק ממשיכים
ורצים ורצים.
|
בתוך תא קטן וצר
יש לו חום וקור יחד,
ורוך בפנים, וקושי.
|
את נותנת לו אהבה -
הוא מחבק אותך.
ואם תתני לו שפתייך -
הוא ינשך אותך.
|
אין דרך שתאהב אותך,
אין אור שיאיר דרכך,
אין עוד אהבה שתברכך...
|
מתק הדבש הזולג על שפתותיך
ישרוף מרגושי אהבה כנים,
כפי שנשיקותיך שורפות את גופה.
|
אינך יכול לעצום עיניי מלראות
ולומר שהנני עיוורת
|
קר בעולם
ואין עוד צער
צעקי אליו
ויידום.
|
עצמות זקנות סוחבות עצמן לאט
עם עיניים חלולות
ורגליים עצלות, גוררות גוף עלוב
ופעם היה כאן גוף צעיר יפה
|
מסובב את את הידית,
יוצאת הבובה;
בלרינה יפה מסתובבת,
רוקדת לפי קצבך.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אפשר להגיע
לאורגזמה מזיוני
שכל?
בוליביה. |
|
