|
 
דרושים:
אומץ, שוקולד, דיאטה, אהבה, אמונה, רופא שיניים,
ספגטי, מצפון, יחס, חיים, תגובות, הבנה, ספר,
נעליים, כישרון, עומק, מוזיקה, הומור, פסיכולוג,
שמחה, כבוד עצמי, בית.
אי שם בגלקסיה, שכן לו בנחת כוכב ששמו היה טווינק 3. לא משנה
שלא היה טווינק 1 או טווינק 2.השם טווינק 3 צלצל טוב לחייזר
הראשי והוא החליט שככה יקראו לכוכב שלו.
|
לפעמים בזמן שדהר על הכביש המהיר כשהרדיו מכוון על גלגלצ,
הייתה מתגנבת לראשו של אורי מחשבה ששנא. הוא חשב שלפעמים אולי
קצת עדיף להיות ליד ההגה ולא מתחתיו.
|
זה לא שהוא מת
הוא פשוט לא חי
לא עושה ומצפה
שמשהו יקרה כבר, הלוואי
|
מסכנה אמא שיצא לה אותי
ולא ילדה חמודה עם פרצוף בובתי
צורחת רותחת מורחת בורחת
מכוערת כזאת עם פרצוף תחת
|
גשם יבש נושר מן השמיים
שמרתי שורה זו
לשיר מיוחד במינו
|
דורותי רוצה הביתה
היא כל כך עייפה
היא הייתה מקישה בנעליים האדומות
חבל שהיא יחפה.
|
כמו לחכות לגל
ולראותו מתקרב
|
בפינה קטנה של סמטה צרה
בשכונת מגורים בעיר לא גדולה
היא עמדה והעניקה חיבוקים לכל דורש
משמונה בבוקר עד רבע לשש.
|
השיר שלא היה צריך להיכתב
נכתב כעת
בזה העט.
כי כך רציתי,
|
אם לא זה אז מה
לא יכולה להיות
אם לא הכי טובה
אז שום דבר אברח מפה
|
בן - נו, היה לי
ילד בכיין
שחור תלתלים וטיפש
לאחוז בשערו
|
היי אתם
למה אתם לוחשים?
כולם כבר יודעים את הסוד
|
הנה כחומר ביד החברה
מתגמשת משנה צורה
מה יפה, לא יפה
הנורא לא נורא לא.
|
לפעמים קורה לי ש
איך בדיוק להגדיר את זה
אני לא מצליחה ל
דווקא מתי שאני הכי
|
לאלה שלהביט בי מרחוק היה להם די
כמשיכת יד חפוזה אחרי נגיעה בסיר לוהט -
|
כשיגיע תורו של מר סתם
לעבור מן העולם
|
אכתוב עוד שיר
כאילו זה יעזור
כאילו זה ירפא את פצעיי
|
בני בכורי, אתה יחידי
גם אם יש לי בן נוסף
שאינני עיוור לקיומו, ה' עדי
בני בכורי, אתה יחידי
|
עובדות
מוטחות בפניי
ללא הרף,
מגובבות
|
משפטים בלי תוכן
זורמים אל הדף
בלי שום עומק או רגש
טיף-טף טיף-טף
|
ואני לא זוכרת אם בכלל יש חרוזים כי מאיר אריאל ברקע מספר לי
על הדאווין של שירי מחאה וגם אני כבר מתה לגעת מה אני חושבת
לדעת מה אני חושבת וגם אצלי אם אנשים רק היו יודעים בתור מה הם
מככבים בחלומות שלי אם רק.
לפעמים אני מספרת לפעמים אני משתפת ולפעמים קצת מסלפ
|
כשאני עוצמת עיניים,
אני רואה איך אני נכנסת בריצה לחדר המיון בבית החולים בנהריה.
אני עוברת על פני המאבטחים, האמבולנסים, מכונות השתיה החלודות,
דלפק הקבלה.
לא נעצרת. אפילו כשקוראים לי.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
בהנחה שהיקום
מתרחב, ובהנחה
שהיקום הוא כבר
כל מה שסובב
אותנו, לאן
לעזאזל הוא
מתרחב?
זה שאינו יודע
לשאול. |
|
