[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לעת ערב, בסבך האלה,
הוא פורם ומאחה,
פורש את כנפי השיר,
אל עבר ברכות הטורקיז,
המתמרקות בשמי המערב.




לרשימת יצירות השירה החדשות
נע בין הצללים המתפתלים

עיני נפקחות לאסוף את האפלה
מעלי זורח ירח מלא

לכודים במסכים המאירים
המאויירים, המאורים

היא תמיד מביטה אל האופק
פוחדת לאבד שם מישהו

עכשיו אני חופשיה
שחקה הרוח לגלים

הם קומפקטים, דחוסים
בתי הסוכנות הקטנים

הוא היה נוסע סמוי
בספינה מתגנבת

הלילה אני אסוג אל
הכוכים האפלים

גם אני גורר אחרי
את מה שאין,
כמו עגלה מקרקשת
על מרצפת אבן.

אדם מקבל את גזירת בדידותו
הוא מתקפל פנימה
מקרטע אבל ממשיך ללכת,
נמלה שתלשו לה רגל

האור חולף במשברי מציאות ואשליית האור
האנושי מנסה
להחליף את האלוהי

חזרת גאול
בשובך מהגבעות

את העצב כבר
אי אפשר היה אז להסיר מעיניה
מבט שלא נותר בו חיות

שלוש פעמים
הכריז השואב הרובוטי

עם אמיר שוב נלך בשדות
ולאורך מסילת הברזל עד גשר המחלף,
שבנייתו תסתיים רק בתום ילדותנו.
מבועתים מאימת הלילה היורד ומצחקקים

אנחנו מציצים בארונות
תרים את המראה

אני נכרי עכשיו כמו הים
אפור כמו גליו

אני יודע שבשנה האחרונה
החסרתי צעד,
אני מניח שפרשתי,
אבל אף אחד
לא ראה.

אפילו הוונטילטור
המצהיב, המעופש,
שתלוי מהתקרה
אולי כבר שבעים שנה

בהעדרי לימדתי את עצמי
שפה חדשה

הכול ישתנה לטובה
אם הייתה לי
את היכולת לזכור
בדרך לסופר

בוקר זהרורי
מרטט על המים

חיבוקה גרום, זקן,
מרטט אך לא מרפה.

בית הייתי
בית ישן

בכל עיר ומקום מושב
מן הראוי שיהיה בו
שדה הפקר

במקום אחר, בעולם אחר
אורה הטהור של השמש העולה

בסיבוב השני אתה לא ממש נוגע
כי כבר נגעת
והדרכים ברורות ונרגשות פחו

בשעה אחת
הכל מתארך
האופל נפקח
בפערים שנפערים

בשחר המאפיר
עולה העיר

אני קרב הביתה
יכול להריח את השקט בחדריו האפלוליים

לא משתמט,
כמו כולם
מתייצב לחיים
יום יום,
או למה שנשאר מהם.

הם ניתקים מהענפים, מהבדים
כמושים, מתקפלים בקצוות
מאזנים את עצמם

כמו אבי,
אני מדביק את המציאות
בדבק נגרים.

אני נזהר מפני אלה
שממהרים למלא
כל חלקה טובה
של ריקנותי
בעצמם.

בהביטך בשיכונים
לעת ערב

האחרון יכבה את האור
ריח מחשבותיו הסבוכות
ימשיך להתערפל
מעל המיטה הלא סדורה.

וזה מאותם
הלכודים בתופת
שמתרומם וקם
לרגע נדמה עולה

האיש הקטן
חי בתוך טיפה
שכמו קפאה בזמן

הוא היה האיש של שני העולמות
שני ירחים היו חולפים בשמיו
שתי דלתות בביתו נפתחות
האחת אל היום

יש המאמינים
שאת דרכינו
בחרנו אנו

הנה שוב נוסעים הגלים
בסאון הזמן
סוחפים אותי

הגשם הטורדני
נשאר וירד
כדי לטשטש,
להשכיח הכל.

גם אני, גם אתה
חלק מאותו הדקלום
אנו נעים כדלקמן
מתמונה לתמונה

הדרך מיישרת את הקווים
ברציף המון אדם ממתין
אישה מביטה אל חלון הרכבת
בעיני פחם עצובות

הזאב עבר לגור
בדיר עם הכבש

החיים חיכו והשתהו
עד שלבסוף,
הם נשכחו ונסלחו.

הילד מת
האיש ירד לנהר

היופי ידע לשקר
הכיעור לא.

כמו כולם

אני הלוחש באזנך
את חושבת שעדיין
את נעה ממני הלאה
אבל לחישתי הסמויה

הערב יורד במורדות ההרים
מצמרות העצים
במחי יד
מעמעם את המסדרונות

יום יבוא
שתרד לתחנה
והאוטובוס לא יגיע
כי הקו בוטל

שירי לא אבד,
הוא התנפץ
בנקיקי הנחל שיבש
ואני בלאט

חוליות לבנות
נודדות בחופי הימים
מכסות את מעט הירוק
שנאחז בהם

עיניהם גדולות
אך פיותיהם אטומים
מדלגים בטור מרחף
על אבני הירח

כמו נחש מתפתל
הוא נישא
על חכמת ההמונים

חלפנו זה בחייו של זה
כמו עננה כהה ונמוכה
שחלפה אך לא
נעלמה מהאופק.

אני פוחד
שהם שוב יובילו אותי
לשולחן כתיבה

אחרי שהוא
ברך אותי לשלום
וחייך מכל ליבו

רציתי רק
להיות עם הילדים

ידעתי
שאני חייב להניח לו

עכשיו כל יום הוא יום שישי
מישהי עומדת בחלון ממול
מברכת על הנרות

הוא מצא נתיב בריחה
לילדות נצחית

ליל אביב
יבבת חתול מגורה

יש אנשים
שרק יעזרו לך להביט,
בפני בדידותך.

אנחנו שומרים על הגוגואים

כל מסילת ברזל,
גם זו החוצה את הישימון

כשאתה נאחז ביקום
הוא בוחש בך גחלים
גלקסיות ניצתות בך
כוכבים נדלקים בעיניך

כשהאויר נגמר
הדרך הנכונה לעזוב

כשהערב יורד
והפחד נופל על העיר
אתה מגשש בין הסדינים
מאימת רחובות הארגמן

כשכל הרכבות עוזבות,
אתה נשאר על הרציף,

כאתה פוגש אדם,
דע, שאם תזמין אותו להישאר,
הוא יתלוש פיסה מחייך,
ואתה, את הפיסה

בלבנו אנו יודעים
ששוב נמצא דרך
לברוח מכאן,
לפרוש כנפיים, לעוף
לפני שנסגור על עצמנו שוב.

היינו לוחות אבן חלקים
ריקים ממילים
רצינו לשקף רק
את העצים והשמים.

לילה קר כל כך
ורוח שורקת
מרטטת את
עלי השלכת

למלך הייתה צנצנת זכוכית
זכה ובוהקת
גדולה וריקה

לשמה ארד
לחפש את אשר אוותה נפשי,
מעוף כנפיים
מרצד באור הזהוב

לשקר אין רגליים
אבל אני בכל זאת
נותן לו ללכת
והוא הולך כמה צעדים

מה שמפתיע לגלות
כשמביטים לאחור

מהעבר השני של הקו
עמדה דממה דקה,
משתרעת בין שמי הערב הנכבים
לשפעת אורות העיר.

טעם אפרסק
שהגיע מארצות רחוקות
באמצע החורף,
מזכיר את ימי הקיץ.

מכיוון שנשארת,
אני אלמד אותך בלאט
על הפתחים
שסמויים ממך
שמהם אני נותן ונותן.

ממטרות יולי היו יורות
ללא הרף
מלחלחות את אוויר הקיץ
היורד אלינו

הלילה תמריא רקטה
אל הכוכבים
תיסע בדממה אילמת

ואם תזרה בעיניך סופת חול

לפתע מעריב
ורוח צינה
מתירה את חום
היום המדרים צולל

המציאות טופחת
לנו בפנים

החוטים נקרעו
ומריונט תנסה להמשיך
לרקוד

שכחת שנגדעת מהיערות
כשאתה נושק לי
מפלי מים מתרסקים
ביערות רחוקים

ככל שהתארכו
המשוואות ביננו
כך הפכו
היחסים ביננו

בבוקר יוצא השקר לרחובות
מתגלגל עם עומס התנועה
מבקר במשרדים המתעוררים
לריח הקפה

אני מביט לאחור
באוטו שאיני נוהג בו

נשארנו חבוקים לעד

אני דלת שנסגרת
מי שנשאר בחוץ
סר מדרכי
אני אצה טסה

רק הברושים נותרו עומדים

אני חותר נגד הזרם
כדי להגיע למקור
שבו מעיינות האהבה שלך
מפכים לעד.

הסתיו הזה
שקט כל כך
ברחובות הנעטפים בשלכת
בודקים שוטרים תעודות

השרך המטפס
בחדרי דל האור

ביום שבו
נלכדנו כולנו
בטיפת ענבר

פגשתי היום שיח
עם אותו הריח כמו זה
שהייתי מתחבא
מאחוריו בילדותי.

האוטובוס ממלא את הקווים
הנה כאן נחתכים חיים

בואו נהבהב
אומרים הרמזורים
כל עוד החשמל
זורם בנו.

המחפש את האמת
יפרק מן האדמה
שפניה יבשו
לאחר רדת הגשם

שאלתי האחרונה,
לאן אתה הולך,
נותרה ללא מענה.

בבקרים נלבש חולצות משרד מגוהצות
נכלא בבניינים אטומים
שטופים באור ניאון
אנשים ידרסו ברחובות

הפעוט שהלך פעם לאיבוד בשוק
לא יימצא לעולם.
ילך תועה לבדו
יעזוב את בית הספר

היום בשמיעה חוזרת
גיליתי שבכל זאת

הם ניסו
להחזיר אותי לחיים

תאהב אותי
תאהב.

לקול שנצרד,
לשפתיים החרבות שנסדקו
באמצע התפילה.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
שקיעה וזריחה
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה




אל הארכיון האישי (13 יצירות מאורכבות)
לא הזיז לי את
הביצה השמאלית

אבל הימנית
דווקא התחילה
לקפץ.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/HiBar
יוצר מס' 71934. בבמה מאז 16/12/06 12:25

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לחיי בר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה