[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות השירה החדשות
איך אומרים דבר כזה?
פשוט וככה?
ואם ככה מרגישים?
פשוט אומרים?

בדידות
גגות של בתים, קרטונים ועצים
הבועה הקטנה שלי.

פתאום לכל מילה יש משמעות
או אולי, זו רק אני...
פתאום בכל מבט יש רגש
או אולי, זה לא בדיוק רציני...

כמה שמחכים יותר,
הדרך יותר קשה.

לעצום את העיניים
לכסות הכול, להתעלם
להיעלם.

מצב
אני שונאת את העובדה
שאני פשוט,
כל כך אוהבת

רק שירים עצובים מושכים אנשים
אבל זו סיבה להפסיק לכתוב?

חמשיר
לא מסתכלת, לא חושבת
רוצה את זה אחרת.

שלא יחזור לא איתך ולא אחרת
לא צריך מזל. צריך רק שכל.

מזג אויר סוער
בתוך פנינה שמורה

רוצה ליפול מהרגליים
מתפללת כבר לנוח.
לא להרגיש את השבר
אבל עזבו, ננוח כבר בקבר

ערפילי
רק תבואי, תבואי כבר
תמלאי אותי שוב בחמצן
תוציאי את כל הערפל מכאן.

געגוע
חולף כמו הים שאת מסתכלת לכווני
ועוצר מלכת שאת לא לידי
כמו כל סיפור אהבה חד צדדי
את כבר הרבה זמן לא יודעת שאת בעצם שלי

פוסטמודרניזם
פרץ של רוח!
לפי החרסינה
סדק קטן ליד הגבה

כעס
די! תרדו לעם,
תנוחו

כאב
בכיתי היום,
אני לא יכולה לנשום,
לא יכולה לחשוב על זה יותר,
כל פעם, כל הזמן
כאילו אני לא רצויה

בלי לנשום מדברת
לא רואה והולכת
אין כיוון, מטרה
חשוב להמשיך ללכת


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אני רוצה אותנו שוב,
בבקשה, תני לי אותנו שוב.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
דיגיטלי
אל היצירה

טבע
אל היצירה




חזרה לעמוד היוצר הראשי
שואלים אותי "מה
עם החמור?"
"איפה החמור"?
"למשיח לא אמור
להיות חמור?"

ואני משיב: קודם
נסדר לכם את
הגאולה, חמורים
כבר יש לכם
מספיק.


משיח בגופייה


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/RinatAdi
יוצר מס' 71544. בבמה מאז 2/10/06 19:01

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרינת עדי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה