|
מיכל: מה, אתה היפראקטיבי?
ארי: לא, אבל רק כאן אבחנו אצלי הפרעת קשב וריכוז. 35 שנה אני
לא מצליח להתרכז, וחשבתי שסתם יש לי קוצים בתחת.
מיכל: 35? אתה נראה 27, מקסימום 28. אבל אולי זה בגלל שאני בת
25 ועדיין מסתכלת על העולם בעיניים של בת 15.
|
ואין הוא משאיר פרטים, או כל דרך ליצירת קשר, התצפיתן הזה.
להפך. הוא שמח כשמושאיו לא יודעים, לא משערים אותו, אפילו
בדיעבד, כשהם מנסים לשחזר את יומם בים ואת נקודות הצבע שחוללו
סביבם.
|
באותו רגע ראתה את סבתא מתבוננת בה מעזרת נשים. עכשיו יהיה רע.
עכשיו יהיה רעעעעע. היא הסתכלה סביבה על הקהל המריע והילדים
המתרוצצים לאסוף את הסוכריות שנפלו על הרצפה. משהו כאן לא
בסדר, הבינה פתאום. משהו מאוד לא בסדר.
|
קרן שמש אחת
סיפרה לי שבזהר הצפון
יש 8 חרוט על קרחון
|
כמו שערה מכוס חלב
לצאת מכאן, ללכת
|
אולי פשוט נשתוק
לא יקרה כלום אם נשב בשקט
והשקט שקט שקט
שקט יהדהד בינינו
כמו פינג-פונג
|
מישהו בא ומטה את הזרם
בחיוך ציני הוא חופר אותי
ואני נזרמת הצידה
|
אדמה כי חוויתי
יד קלועה בצלעי
עוד בטרם הייתי
לאישה או לאיש
|
כי מה יהיה ואיך יהיה
עם היציאה והנדודים
הצמא לכדורים
והתעיה במדבר
|
פנים של ילדה עם עיניים עייפות
עולמשונה
כולם כל כך צעירים -- וזקנים
ולמלוא רוחב העין: בדידות
|
חלקה
מקוצים וזיפים נוקשים
העבר ידך בי
עיניים נעצמות...
נעיייממם
|
כמו שבר שלא אוחה היטב
והוא שב ומכאיב בעונות מעבר
|
העיניים נצמדות. ומרפות
שארית חום באצבעות
שמתחפרות בחול
|
יושבים קרוב-קרוב
לועסים אוכל תפל
מעכלים שיחה קרה
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
"כל עוד את
אוהבת אותי,
בובה."
סופגניה עושה את
"נעריי הרחוב
האחורי". |
|
