אבא של סבא שלי יושב ומספר לי לעתים קרובות על החיים שלו בשנת
1990, כשהיה ניצו (כינוי בעתיד לאנשים צעירים).
לפעמים קשה לי ממש להבין את כל מה שהוא אומר ואת החיים שלהם
ללא כל המהפכות הטכנולוגיות.
קשה לי להבין אפילו כאשר הוא מציג לי זאת בשיקוף-זיכרון-חזותי.
הפלירטוטים והשיחות הקצרות והנחמדות (יענו) המשיכו וככה גם
ידעתי שבקרוב, כמו רוב בנות המשרד שעובדות אצלו, אני אגיע
למיטה שלו. הוא כנראה אוהב מאוד את הטיפוס שלי כי אני לא אחת
כזאת שצועקת ומדברת עם כולם, אני צנועה וקל לשפוך את הלב
בפניי.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
