[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על דורון זרחיאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המעריכים את דורון זרחי

לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
הכל התחיל כשנהגנו לפטפט,
סיפרנו זה לזה הכל,
עתה סיימתי להתחבט,
אספר לך במילים שישאו בת-קול.

אהבה
אביט בה תמיד ואמשיך לקוות,
אולי יום אחד מה שבלבי תוכל לראות,
אולם אני יודע כי אבדה לה התקווה,
ולעולם לא תוכל היא לחוש כלפי אהבה.

הזעיקו משטרה לברר התעלומה
הקולות כולם נבעו מאיזור החוף
סרקו השוטרים את האיזור במהרה
ואי שם בין הסלעים ילד קטן עם תוף

ארוטי
מגע עדין, מגע אמיתי...
אני רוצה לאחוז במותניך...
מגע חזק, מגע תשוקתי...
אני רוצה לנשוק לשפתייך...

געגוע
נהנינו שנינו מכל הדברים הכי פשוטים
ישבנו על הגשר, עם גבינה ולחמניה
עכשיו מהצד אני רואה כמה היינו מקסימים
לא צריך יותר מזה, אולי רק שמיכה

כאב
בא לי לקפוץ לתוך אותם מים ירוקים
כשאיש אינו מסתכל לעברי
בזמן שהשמיים עצובים ושחורים
אוף

אכזבה
חושב על כך שבחוץ יש חיים
לא החיים של בני האדם
למשל חתולי רחוב שמפחדים
פשוט מרגיש לא שם

ארספואטיקה
השיר נמשך ועולים כמה חיוכים
ברגע הבית האחרון מתמלא ליבו התרגשות
בטן מעין מערבולת, פרפרים
ומעין תחושה כזו של שחרור וחופשיות

בדידות
ילד קטן, שכב לישון
אבל זכור לכסות עצמך
שלא תקפא

כאב
לא נותר אלא הביתה בפסיעות חלושות
הרגליים כאילו הולכות מעצמן בנתיב הזה
אבל למה לעזאזל נשאר הכאב שבין בצלעות
בא פשוט לבצוע ולפלח את החזה

געגוע
איפה כולכם כשהכל נגמר?
איפה החברים שהכרתי מזמן?
איפה הנתיב שנקבר באפר?
ולא ניתן לצאת כשעכשיו מעונן

אני חייל בגיל עשרים,
וילדי ייוולד בעוד כמה שעות,
זו טעות עם הנכם מתעקשים,
לא קניתי לה אף שמלת כלולות...

כעס
החיים הם שיר, מי יצחק, מי יבכה.
החיים הם שיר ואני בהווה.
אני הוא הבוכה, אני הוא המפסיד.
לכן לבי, תפקידו כלפיד.
מאיר דרכי אך גם שורף,
את רגשותי מכלה והודף.
רגשות שנאה אכולים מכעס ומזעם.
רגשות אותם כבר חשתי פעם.
חשבתי הם עברו,
אך רק שינו צורתם.
הם

כאב
עם הניצוץ הזה שבעיניים...
מישהי שרק תוכל לבהות בהן,
ושזהו, זה יספיק, זה יספיק להכל!...
שזה שווה ערך בעיניה ליותר מתמונה,

אהבה
לחלום איתך, את כל החלומות, שלך
לבלות איתך, במשחקים הכי יפים, שלך
לצאת לפגוש את כל החברים, שלך
ולהיות בעולם הדמיון והמציאות, שלך

כמיהה
משב רוח קלילה,
נושא לו בחשכה,
פרפר של לילה.

ארספואטיקה
אל תטעה, איני שולל קיומה.
אני אומר לך לא להתעמק רק בה.
טובים ממני כלפיד דועך נכבו.
כמוני כנקיק בסלע, שם המים חלחלו.

אהבה
אני לא יודע להצביע על זה שחסר לי עכשיו.
השעה כבר מאוחרת ואני לא יכול להרדם.
צופה בסרטים ובסוף על המיטה נשכב.
עוצם עיניים, מנסה לרקום בדימיוני חלום.




שפכתי על כל
הדשא של השכן
שלי צבע כחול.
עכשיו שלי ירוק
יותר!!!


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/DoronZarhi
יוצר מס' 68594. בבמה מאז 17/5/06 11:35

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדורון זרחי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה