|
הם מוחזקים תחת רובה ולב לבן
שמזמן שכח איך
להפסיק.
|
הכל אטום הרמטית עם סיוטים ושחור והכל כלול.
רק לא למות שם, זה הורס את כל הפנטזיה ואני מתעוררת.
|
Taking a tour of his mind. It's cloudy up there, let me tell
you.
He closed his mouth as my hands grabbed the metal bars
leading up to his
Lie house.
|
אני נגד תפיסת שמים.
הקטיפה עדינה עם עיניים שולטות, והכול גבוה.
הגוף עולה מעל לאדמה, אך כפות הרגליים נותרו להן מתות למטה,
|
את עצובה לך בתוך בועה קטנה
מתבוננת בדפנות בהחלטיות, מנסה לנפצן עם מבטך העדין
|
חומות-על הן
בגובה אלפי לבבות
נערמו מערמת חללים לבנים
ששכחו.
|
לראות אותך זה כמו לקחת חיים.
להעלים אותם כלא היו וליצור חדשים מהניילון.
|
לוחות שבורים מתחת לרגלייך,
ואני עומדת ממול עם אמא.
|
בלי שום כוונה
שומעת שירים בכתב
מריחה יסמין בך
נשברת לשניים כשאתה לא לומד
וכן לומד.
|
כולי משולהבת בין גופך ואתה נותן לי המון.
|
אבא שלי קרא לי מפלצת.
רגע אחרי שחרט
בי
את
הכל.
|
האם כך זה יהיה תמיד?
האם לא ניתן גם לאהוב וגם לחוות גשם?
|
פגישה מיקרית איתו מרוקנת את היחידה.
|
רוצה חלומות
רק מצב מנוחה אמיתי
לא לשמור
נגד הכוחות המזויינים
|
האמת שידעה איש, האמת שקנתה אחד.
נתנה לו מילותיה, הוא נתן לה שיעור.
|
אמרו לי שאני כותבת את אותו השיר שוב
ושוב אני מסכימה.
|
למה את כל כך מפחדת.
(כי אמא ואבא לא איתי והחבר לא כאן והאח בירושלים.
והבית לא חם.)
המיטה מצטערת שהיא לא נותנת לך מנוחה.
(זה לא את זה אני, מיטה.)
|
איך שהוא הכל אצלי פשוט.
אני רוצה להיות כמו החיקויים הזולים, זה באמת לא מפריע.
אני רוצה שהעולם יעלם ושאני אוולד בתור אישה לא מעובדת,
שיודעת לאהוב כמו כולם,
ומאמינה בכלום כמו כולם,
וישנה כמו כולם.
|
זו אני דון קישוט.
הזיהית?
שמי מכאיב?
באמת לא ידעת?
לא חשבת שכך תגלה?
|
פליטת החיים שלי,
חזקה ואמביוולנטית.
שלי.
|
ראיתי סרט על דינוזאורים ובחרתי את החביב עלי, הגדול ואוכל
הצמחים, שוודאי היה הראשון להימחק מהאדמה מוכת הבצורת.
ידיים מתקלפות.
כתמים לבנים.
שיקוף כוונות.
|
יתומה מיתום, מיוזעת מילים וגדלה עם סודיות מובטחת.
|
אתם חושבים שיש דבר כגון אהבה לבנה?
כזאת שבוקעת רק בלילה, אך מתחת לשמיכה בשארית היום,
ואפילו כאילו מתחבאת?
|
בחלומות שלי אתה מגלח את כל השיער הדקיק ונותר עם רעמה גאה
המתנוססת על שלט נעוריך העצובים.
מי כרגע מחזיק בקרום ליבך.
נגאלת מבתולייך, הידד.
|
לוקחת קשה את הסם הקל (את
ה).
|
אל הארכיון האישי (13 יצירות מאורכבות)
|
|
גמבה,
יש עוד צבעים
כמוך ?
הרעבה, שלא נעים
לה לאכול את
גמבה המקורית. |
|
