|
מביטים בו בכל מקום, ברחוב, באוטובוס, בסופרמרקט. מבטים
צורבים, כואבים, מצליפים פזילה קצרה לעברו ומרפים, לא חסים.
אלה עם משקפי השמש הכי גרועים, מביטים כאילו לכיוון אחר אבל
תחת העדשות העיניים עוקבות אחריו. הוא יודע.
|
"קרם גוף בייבי כיף" כתוב בצבעי פסטל עם תמונה של תינוק
חייכני . היא ליטפה את הבקבוק והוא החליק לה בלי משים לתוך
עגלת הקניות ונתקע שם בין החלב, הגבינות, הלחם והבירות של
ירון. הקופאית שאלה אותה אם היא רוצה אולי טיטולים במבצע והיא
אמרה שלא, שכרגע היא לא
|
פסעה בשקט בתוך החדר כאילו אמיר עדיין רכון ועובד על שולחנו
וחבל להפריע לו. הספרים נותרו במקומם על המדפים בסדר האלפביתי
שעליו היה מקפיד, ולידם הקלסר הגדול האדום עם כל המסמכים
הרפואיים, הבדיקות והטיפולים שבסוף לא הועילו.
|
צלצול פעמון חד הפר את הדממה ובישר ליוסף שדלת החנות נפתחה.
הרים ראשו מהספר שבו היה שקוע כדי לראות מי נכנס ל"בית
החלומות". משהבחין באישה האלגנטית, נאנח ושב לקרוא. שוב גברת
ליפשיץ, מלמל, עשרים שנה, מופיעה כאן פעם בחודש או חודשיים,
ומעולם - מעולם - לא קנתה דב
|
הוא שאל אם בא לי לטייל איתו בצפון, לראות את הנשרים בגמלא
והוסיף גם שהוא מכיר צימר נחמד ורומנטי. לא שאלתי עם מי ומתי
הוא היה בצימר הזה, רק אמרתי בסדר וחשבתי מה להגיד לחברים
שישאלו בפעם האלף למה אני ממשיכה להיסחב אחרי המעופף הזה.
|
האישה על המרפסת בקומה ב' עצמה את עיניה והתפללה שאיכשהו
אלוהים ימצא לו לנכון לזרוק לה למטה סיגריה.
|
רגע, אני באה! קולה של דליה, מנותק ומרוחק, ריחף אליו מקצה
הגינה. הוא רצה להתחיל כבר עם הספרים. הם סיכמו שיזרקו מטבע
והזוכה יבחר ספר ראשון, המפסיד ייקח ספר שני וכך ימשיכו
לסירוגין עד שכל הספרים ימצאו דרכם לקרטונים שלה המסומנים
באדום ולאלה שלו שבכחול
|
פעם חלמתי
מלכת פיות, טיטניה,
(אני הייתי המלך)
ביער קסום.
|
בין כל הנוסעים הגודשים
את אולם הטיסות היוצאות
אני תמיד רואה
את אלה שמתחבקים בשקט
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
