|
אור חזק מדי
זה כמו חשיכה
אני לא רואה.
|
דוקר
בחיצי תבונה
עד
שאזיל דמעה
במקומך.
|
חרטות מרירות בקצה הלב
ופחד בקצות האצבעות שורף
|
תן למוות רגע
תן לשדים
כמה רגעים
|
גלים גדולים
של רגש
ותבונה
|
תקבלי את האמת כשתראי אותה;
ועד שלא תראי,
לא תקבלי.
|
תינוק זרוק ברחוב
עוד עטוף בדם וקר
|
אל הים הגדול נסחפתי
עם הרוח הטובה;
מימיו הצלולים עטפו את גופי,
הפיגו את כאבי.
|
השאיר עקבות
וחוטים מנותקים
|
מה שאמרו לך פעם
ומה שאף -פעם לא אמרו
מה שנגעו בך פעם
ומה שאף- פעם לא נגעו
|
אתה יודע
מה יש בפנים
אני לא יודעת
מה שלי
|
אתה לא יודע שאתה חי בשקר
עד שאתה עושה
אתה לא יודע שאתה אוהב
עד שאתה מודה
|
עייפות מדיפה את מחשבותיי;
שובה אותי אליה;
מקבלת אותי בין זרועותיה
הרכות.
|
ואני,
שקט על פניי;
סואנים קולות
באוזניי .
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
תפסיק לצרוח,
אני באה!
אישתו של האיש
האדום |
|
