|
ואם יכבו הפנסים, נחזור להיות עצמנו,
מגששים את הפחדים, בלי לראות מולנו,
|
אהבתך אליי היא כמו נשר,
שמנסֶה לצוד אותי כטרף.
לך אהיה שבוי באושר,
ואוהב אותך בלי הרף.
|
היית מטשטש עקבות לרוח,
צעדיך נעלמו, כמו לא בטוח,
להשאיר כאן סימני אהבתך.
היית לוקח את לבי אתך.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
ואללה, זה הורג.
אלברט דינמיט
ברגע של הצתה
מאוחרת. |
|