|
אלנה לא הצליחה להירגע, אז נפלה על הרצפה וצחקה עוד יותר חזק.
פתאום, האיש הצעיר מהשער תפס בובת בד קטנה, והתחיל לרקוד איתה
ואלס.
הלורד הסתכל על אלנה. "הסלמנדרה שלכם הולכת להיחנק," אמר.
|
וכך, חווה אלינדבית יוצאת מהארמון
יושבת שם שעה, שעתיים, יושבת שם כבר יום
ובערבי הממטרה, כשהשמש כבר שוקעת
שומעת היא קול חריקה, באוזניה היא נוגעת.
"סקייטבורד עלמתי, סקייטבורד הוא הדבר הבא!"
אומר דבר כחול קטן עם כובע ופרווה.
|
את זה גם אמרתי לך, ואמרתי לך גם שזאת לא אחת מהתובנות שסופרים
גדולים כותבים, מהתובנות האלה שאתה קורא במן מתיקות שלא תמצא
בשום מקום אחר. חוזר וקורא את המשפט שוב, עד שיוצא החיוך הזה
מתוכך. החיוך שאני מכירה.
שלא עושה לי כלום יותר.
|
רצת עד שהגעת לכאן. השמיים שולחים לך רגעים של ים.
אתה עומד והשמש... כמעט נעלמת. מולך במרחק.
ואתה יודע איך לשמור על אשלייה של יציבות.
לשמור את המבט רחוק באופק שלך, אדום משמש, ולא להסתכל כשאתה
נשמט.
|
"תגיד..." אמרתי בשקט, רגשות נוזלים ממני כמו מים, "כל זה היה
ביזבוז?"
הוא שתק כמה רגעים ואז קם, עוזר גם לי לקום. הוא הביט סביבנו.
"ג'ואי..." חייך, מחווה בראשו אל עבר האנשים הרוקדים, חוגגים
את סיומם. "ג'ואי, לזה את קוראת בזבוז?"
|
ניסיתי ללכת לישון. עד שהצלחתי, הרעש החורקני של הנעימה
המעצבנת של החמת חלילים בקלטת שלי דיברה אליי שוב. עד ששכנעתי
את עצמי לנשום רגוע ולשים דברים בפרופורציה, היא ממשיכה
בחרקנותה וחוזרת ואומרת לי "אבל לאאאאא..... שום דבר לא
בסדר...". אותה נעימה שוב ושוב. שו
|
היא נכנסת לחדר. לא הולכת כמו אדם פשוט. לא מתנהגת כמו אדם
פשוט. היא לא פשוטה, האחת שלי. אני יכול להקריב עשרות מבטים,
לתת להם להיעלם אל תוך הערפל שעוטף אותה, ועדיין לא אצליח
להבין אותה.
|
אישתו מתה. הוא היה עצוב הרבה שנים. עכשיו הוא פחות. היא
הותקפה ע"י דרקון. שאלתי אותו איך זה שבתור מלך, הוא לא יכול
היה להפסיק את הדרקון או למנוע ממנו להתקרב. המלך התחיל
לדמוע, בשקט. אני לא התכוונתי אבל זה מה שקרה. הוא הביט בי
ואמר שיש דברים שאי אפשר לעצור
|
ושניה לפני שהיא מאבדת את האומץ,
פיה קוראת לו, מספרת לו במילים קומץ:
"אדם בתחפושת ופיה במסווה,
אנחנו חייבים כבר לסיים את זה."
וממשיכה בליבה, "אני לא מסוגלת יותר לקרוא רמזים.
אני פיה, אבל בוא לא נגזים."ואדם אומר "טוב" ולא מוסיף מילה.
מביט הוא החוצה בע
|
לקחת החוצה.
שני נערים עמדו על צוק
|
Butterfield
Every planet will be
Mindtheft
And cats alike
|
Can Mankind get any worse?
Going on and on
In inventing the science
of the beauty in sadness
|
אין חלל ריק
לא בו,
לא בינינו.
ולא צריך רעש - של מחשבות
של מילים חסרות משמעות
כדי למלא אותו.
|
את עושה לי אטמוספירה
אותיות שמופיעות באורח פלא
ופלא ואני מופלאת
איזה רגע טהור
כשעולם משתנה ומוחלף ע"י מנורת
|
באותו יום הנסיכה יצאה לצוד
משחרת לטרף ביערות הסבוכים
|
מה אני מנסה להגיד?
את האמת?
על סמך מה?
|
Said I'd meet you
Inside the light garden
In the wood house.
Where no angels go
And no men either
I'll be there
If you will.
|
אך שנינו מוחזקים כאן
מתאימים את עצמנו לסיטואציה
הרי אי אפשר להתמוטט כאן.
אין לאן ליפול.
|
רותם. פירות, לא פרחים.
שמש. דרך האקליפטוסים. (מי אמר ש...)
זיכרון. לוינסקי.
פנימיה.
בית.
|
.אל תרשי לעצמך
להפנות מבט
או להתרגז על מי
על מי שרחוק
|
ואתה על הברכיים. מתנשם, הידיים בחול, העיניים באופק, הפנים
מכווצות בכאב עצור. אתה עדיין נושם, אותו אוויר שיש בו כלכך
הרבה רחוק.
|
ובעוד אני שם
כל העולם נופל עלייך
ואתה כואב לעזרתי
מחפש אותי בחדר המלא
מלא מלבדי.
|
אז מה נסגר איתו?
הוא נסחף, נכון?
היה מהנסחפים.
|
אך התודעה מציקה. קוראת לי לעבור את המרחב
להגיע אלייך
לקבלתת
אולי לשתוק
שתבין מה העניין כאן.
|
אבל איפה רועי?! והיכן הבועז?! איפה
אודיסאוס והים, הים וקאליפסו, קאליפסו
והאלים? הם כמעט בכלל לא מבוהלים
כי הגאות והגלים
סוחפים אותי החוצה.
|
And her thoughts
Are evolving
around one thing
And around themselves
Spinning
Stories circles thin threads
Out of her life.
|
וכן, אתה יודע שאתה טמבל
כמובן, לפי מילותייך שלך
אבל אפשר לבטוח בך
ולמרות שאתה לא בוטח בעצמך
תשמור שלא תעשה שטויות
עבורי
כדי לא לפגוע בי
כך אמרת, נכון?
|
אתה נוזל מתוך הערפל והלאה
פנס רחוב עושה לו אור משונה
|
כשהרוח נושבת עלייך אתה יוצא מהבית
מתאר את המניפות בדמיון,
מנסה לנשום.
אתה מוצא את עצמך מוחזק בכבלים.
נושם, בוער להשתחרר,
לצאת מעצמך חזק מהר עכשיו
|
מה את רואה?
כשכתב הוא רק צורה
נרחקת של להאמין
בשאובד.
|
תאהב את החיים
ואז תתפכח
תלך לישון שמח
עיוור מאושר
ותקום אדם חדש
השטויות שממלאים לך את הראש איתן
באמת שלא עוזרות לשום מצב
לך להזדיין וקח את כולם איתך.
|
היא יוצרת
לא מרצונה.
היא מכהה ומבהירה
היא שורפת ומחייה
ממרחק גדול כלכך
היא כאן
|
הייתה לי החלטה קשה לעשות - להעיר אותך או לחזור לחדר.
אני חושבת יותר מדי וגם בא לי להרביץ לך - סתם לידע כללי.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
מה הלחץ?
מה קרה?
מחלקים כסף?
תירגעו! |
|
