|
שמעתי קול מתבכיין של גור חתולים. זאת בטח הייתה זיוה, זאת
תמיד היתה היא, אולי היא רעבה ואולי היא סתם רוצה שיחבקו אותה,
כמוני. כללית, היא היחידה שדומה לי בעולם. גם לה יש עיניים
עצובות ומסגירות, והיא יודעת להקשיב לי תמיד והיא יודעת מתי
ההורים המזויפים שלי הת
|
ודודי שתק, ועצם את העיניים השחורות שלו כאילו הוא נורא עייף.
הלכתי גם לישון וכשהתעוררתי הוא עדיין ישן וגם אחר כך. עד
שנורא התעצבנתי עליו וניערתי אותו חזק. אני יודעת שהוא עבד
עליי, הוא היה עושה לי את זה לפעמים. אז סתם שכבתי עליו לראות
מתי הוא יעיף אותי.
|
הוא חיכה לי.
פתאום היה מן כוח כזה, הרגשתי אותו עוצר בעדי, אי שם בחזה.
הפנים שלו התעצבו, העיניים האפורות שכל כך אהבתי התנשאו לעברי
במן כאב, בנשיכת שפתיים.
|
"...אתמול חטפו אותך
וכולי תקווה שתחזור.
ששוב תיכנס עם אותן הבדיחות
ששוב תהיה פה, רק תהיה פה, באמת.."
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
תסלח לי פרופ'
ירמיהו בן
יהודה, אבל
מרכז העולם זו
רק אני!!
פינקי |
|
