|
הסתכלתי עליה בזווית העין, הנוכחות שלה צעקה לחוסר שייכות בין
ארבע כותלי הקירות הללו, אני לא סטריאוטיפית, חלילה, פשוט אני
חושבת שאם היה לה שיער חלק וצייתני במקום כל התלתלים הפרועים
האלו שמצאו להם חיים משלהם, היא היתה עשויה לעשות עלי רושם
חיובי יותר.
|
אני אוספת אותו אלי, בין זרעותיי מניחה ראשו, מלטפת פניו והוא
לא אומר לי שום דבר בעיניו. אני, לעומת זאת, אומרת לו בליבי:
מה דעתך שהבוקר הזה עוד לפני שתפקע עלי את בכיך, אני אספר לך
שבדיוק בבוקר כזה לפני 20 שנה הגעתי לירושלים של זהב, שהיתה
ירושלים של מצבות.
|
תו- תו נשמע קול תרועת הרכבת, אשר העיד על התחנה החדשה.
משעולי החיים מזמנים לאנוש דרכים חדשות ללא כל איתות ותמרורי
הוריה, נתיבים למסע שלעיתים מתרחש ללא ידיעה.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אני מבקש,
אנא אכלו אותי
בלי דעה קדומה.
אפרוח ורוד,
לומד מג'ורג'
מייקל. |
|
