|
התרנגול של השכנה קורא כבר משעה ארבע.
התהפכת קצת במיטה ,מנסה להמלט מהצווחות אל הצד הקריר של
הכרית.
עוד מעט זמן לצאת ממנה.
מסתכלת אל הכסא שעל משענתו מונחת בקפידה גלימה זוהרת.
|
פרוסה על סדין
עקודה על ארבע קרנות מזבח
|
בארץ מוכת אבטלה
עם ראש ממשלה
חסר מנוחה (תנצב"ה לילי)
ורב נחלה
מעולם לא היתה הזעקה
כל-כך עירומה
|
את בת יענה
טומנת ראשך בחול
היית שלי אתמול
היום את רק תמונה
מחר תהיי לי מענה
|
אני חזק
גדול
כל יכול
כשאפול
|
אומרת דברי לעג
מכניסה לבועות
והן מגיעות עד לחלוני
מתנפצות באוזני
בצלילים חדים
מהדהדים
|
תאמרי לי אוהבת
ולא ידעת
מי אני
|
גלגלי שיניים נעים חרש
מתחת זכוכית ראווה
|
אור דולק
בחלונך
סדינים סתורים
על יצועך
|
ארגמן נוטף
מכבה
להבת תמיד
|
שבוי בעולם של דממה
קירות מרופדים
סופגים זעקותי
מחוגים זוחלים
|
שניים שניים בתיבה
שלוש שנים בלי אהבה
ארבע עונות ואף תשובה
|
לרקה שלי כיוונת אקדח
ולחצת על ההדק
|
מסתכל לתוך עיניים
מסנן מילה אחת
עקובה
"זונה"
|
רוחות קדים ומאחור
מערבולת יצרים
|
כרכת סביבי זרועות
כמו תמנון
|
לב שמחסיר פעימה כי התעייף כבר לפעום
אז הוא נח מעט כי פעימה זה לא הרבה זמן
והוא מן שריר כזה קדחתני
מסרב להפסיק לפעום לגמרי
וזה בכלל לא משנה אם טוב לו או רע לו
|
אני אלוהים.
מה אתה אלוהים, תוכיח.
כמה פעמים ניגש אליך זר ואמר לך שהוא אלוהים?
אף פעם.
נו, אתה רואה, אני אלוהים.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
מה יהיה בסוף
היום
לי כבר אין
מקום
לא יהיה ולא
ימות
במה חדשה
וקצת רוח שטות |
|
