|
איש אחד, כבן שלושים לערך, ניגש לגלידריה והזמין שני כדורים
בגביע.
כדור אחד בטעם קפוצ'ינו וכדור שני בטעם ריבת חלב
|
אני יושב מול המסך, מסתכל בעוברים ושבים, שחולפים על פניי ברשת
המידע האלקטרוני, כשלפתע העיניים שלי עוצרות על כינוי אחד:
גוד.מיד אני חושב על התרגום למילה בעברית ועל כלב שחור צולע עם
כתמים אפורים.אני מתפתה ולבסוף לוחץ על פרטי הזהות.גיל 24,
במרכז הארץ, סטודנט
|
בסמוך לשולחן, שני כסאות גבוהים, שעליהם ישובים שני אנשים,
אישה ואישה, בעצם נער ונערה ובעצם ילד וילדה.
|
בוקר.צריך לקום לבית הספר.העיניים עדיין סגורות והמוח אי שם
במימד החלומות.אבל בכל זאת צריך לקום.הלכתי לארון והוצאתי
ג'ינס כחול משופשף וחולצת טריקו לבנה...
|
מהרהר ביני ובין עצמי, שלא יכול להיות שיש שמונים וחמש ערוצים
ואין מה לראות.מכבה את הטלוויזיה בכוונה לקום, לעשות משהו עם
עצמי, כשחוט המחשבה שלי נקטע בידי מחשבות מהעבר. מדליק את
הטלוויזיה, ומתחיל להעביר מערוץ לערוץ, בלי מטרה מסוימת. העיקר
לא לחשוב יותר מדי.
|
איש אחד שכבול לכיסא, יכול להרגיש את הדם, שממאן להגיע אל ידיו
ורגליו. איש אחר, שאינו כבול לכיסא, לא יכול להרגיש את אותה
הרגשה, כמו כן הוא אינו יכול להרגיש את העדר חום המתכת של
האקדח, המוצמד לרקתו של האיש שכן כבול לכיסא.
|
שקט שרר בחדר.ג'ואנה הביטה בו בעיניים דומעות,במבט תמוה לא
מבנה את פשר העניין.הוא פשוט עמד שם בחליפה השחורה עם העניבה
המפוספסת.
|
בשעתי, בזמנו
והיום
מה ידעתי על אהבה
|
אישתי טוענת, שעוד מעט ויהיו לי צירים
|
רוצה לשמוע קטע? בוא, תתקרב.בוא הנה, אני לא רוצה שאחרים
ישמעו.אפשר ללחוץ על בטל.מה זה עושה? זה מבטל את המהלך האחרון,
שעשית.נניח שאתה לא מת על המהלך הקודם שלך ויש לך אופציות יותר
טובות, אולי להעלות את השמונה לא היה רעיון כל כך טוב אז תלחץ
על בטל, רק שתדע, ב
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
מה הייתי עושה
לדודו זר?
כולא אותו
בקופסא ונועל
אותו בחדר קטן!
החתול של
שרודינגר מחפש
מחליף |
|
