[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות השירה החדשות
נהרות אדומים ברחובות נשפכים.
כאשר משמיים נופלים צינורות מברזל.
החושך בכיבוש מאיים.
בכורות נופלים בזה אחר זה.

שכול
בשקט חודרת השמש ומחממת הלב.
מפזרת חשש, ומפיגה הכאב.
ממרומים מביטים בכולם עננים,
בצורות רכות לאיטם הם חולפים.

שכול
כשהשכול פושט בכל פינה,
האבל מכה, לובש צורה.
מזיו פנים תופע תוגה.

זורע בזיעה, מנביט שביבי תקווה.
רגבים שעייפו מלבלוב וקצירה.
ושוב עומדת עירום ועריה.

שכול
חפץ אותך, למען צדקך.
מגדיל ומאדיר.
אך הגולל סתום הוא,
ואתה שוכב תחתיו.

יושבים על אדן החלון, מביטים אל השמיים.
אוחזים שני ידיים ומעלים זכרונות.
חושבים על שחלף עבר מזמן.
ימים רעים, ימים טובים.
ימים קשים, ימי ברכה.

טבע
כששוקעת השמש מוקדם וזה זמן בין הערביים.
כשהאפור משתלט על האודם בשמיים.
כשיורדים מהשמיים נהרות של מים.
זולגות אז טיפות מלח משתי העיניים.

לפתע הרוח בשריקה חורצת.
והציפור בצמרת כבר לא מצייצת.
השמש קריצה אחרונה קורצת,
כשמענן בזיק של שניה היא פורצת.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
זוגיות
כשמחפשים בת זוג לחיות איתה, מה אנו מחפשים?
אנו מוצאים את אותו אדם שאליו יכולים אנו להיפתח?
את זאת שתחייך כשאנו עצובים? או שמא את זאת שתבכה איתנו?

הרהור
ואולי עכשיו תבוא הדממה שאחרי הרעש...




חזרה לעמוד היוצר הראשי
אני רואה
סילואטה של
בן-אדם...
פחדן! פחדן!
אולי תעשה את
הפנדנגו?
(רעם וברק מאד
מפחידים אותי)
גלילאו?
גלילאו!
גלילאו?
גלילאו!
פיגרו מעוליו או
או או או או או
או!
או אמא שלי!
באמא שלי! באמא
שלי!
תנו לי ללכת!
לשטן עצמו יש שד
בצד בשבילי,
בשבילי!
בשבילייייייייי!

-אחד מפאלו
אלטו
מזיין ת'שכל
אחרי אכילת
פטריות לאיזה
פרדי מרקורי אחד


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/KobyGoren
יוצר מס' 58432. בבמה מאז 4/1/06 13:57

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לקובי גורן
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה