|
אני כמו הים, גדולה ועמוקה
כחולה וסוערת,
מרגיעה ומפחידה,
סוחפת ומטביעה
|
בשקט בשקט, כמו
מסתננים באישון לילה
פשטנו בגדים,
מגלים, נוגעים
בסקרנות
|
דברים קטנים קורים
קורים כשאני כותבת שיר
רוצה להתחבק במילים
|
שתפצע את שפתיי,
מנשיקות תשוקה.
שלחישותיה באוזני
תבטל את כוח המשיכה,
|
בשביל על אם דרך
מצאתי ענן
אספתיו אליי.
|
לא נגעתי במגירה שלי
חודשים היא דחופה אל
מתחת לבגדי החורף
הכבדים,
בחיפושי אחר דבר מה
נגעתי בה ככה
פתאום
|
כמה מילים כבר עברו
בינינו...
|
גם לי הפחד שלי,
אני לא רוצה לרקוד לבד
וגם לא לחלום לבד,
|
אותו חול, שלקחת את ידי בידך
בפעם האחרונה
למיטה.
כל כך רציתי שתאהב אותי
עד שהייתי בזרועותייך
התגעגעתי אליך
אפילו יותר
|
מושכת בחוט אחד
מקולקל שמפעיל את
הצחוק של כאבי הבטן
עין החילזון שלי פקוחה
|
בסוף הצואר פינת הכתף
כדור ריח ירוק נח,
הפנים מחייכות למגע
ראשוני
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
כמו שיש
אב-הבית,
ודי-ג'יי הבית,
אז יש קוף
הבית.
כמה טוב שיש
בבית, קוף
הבית...
קוף הבית |
|
