|
השמיים שהיו כחולים,
שינו את צבעם לאפור.
|
זה פשוט כואב על הלב
לדעת שזה מתחיל מבפנים,
ובסוף יוצא גם החוצה.
|
היוונים רימו את העולם,
והמציאו לנו דרך חיים.
|
כבר נגמרו לי המילים
ולי אין חדש תחת השמש.
הדברים נעשים כהרגלם
|
גם אם לא באמת טעיתי,
הלוואי ויכולתי.
|
ואני לא משוגעת,
באמת שלא!
|
בפרברים של צפון תל אביב
בדרך כלל האווירה נחמדה.
קמים בבוקר לנוף נחמד
וכשהולכים רואים אנשים חצי ישנים על המדרכה
|
נפרם עם הזמן,
הולך וקטן,
וכמה שמנסים לתפור הם רק מאבדים אותו.
|
אם מסתכלים לתוך עיניה היא פתאום שום דבר,
רק טראומת ילדות וסיוט מהעבר.
הילדה הטובה של אמא פתאום נגמרה בשניה.
|
צריך לחיות באוטופיה,
רק ככה שורדים ונהנים.
|
כשהזמן עומד מלכת,
כשהאוויר איננו נד,
כשבקיץ מגיעה השלכת
או פשוט כשהולכים בנפרד.
|
תל אביב בגשם תמיד מתחדשת
וכל פרט בה פורח מחדש:
|
מתוך העצב, מתוך הדיכאון
הקצב ממשיך להשתולל בשיגעון.
זה אף פעם לא נעצר
|
בתוך קלטות ישנות
אני מחפשת סודות
|
וזה נורא מתסכל לדעת
שאני לא נותנת לעצמי לגעת
בי.
|
שום דבר לא נשאר לנצח,
לא משנה כמה המחקרים מדויקים.
וזה ממש לא רע
|
אני כן אמשיך לאהוב אותו, אותך. לא באותה צורה, אבל גם זו תהיה
אהבה.
|
ככה זה נראה ביינתיים: אני לא שואלת לשלום אף אחד אפילו
שהמילים "מה קורה?" יוצאות לי מהפה. הם נותנים לי לשבת פה
בשלווה, ואני לא מעירה על כל הרעש.
כרגע זה נוח.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
בקשר לסלוגן
מקודם:
לא מפחידים
נורבגי עם קבנוס |
|
