|
אחר כך היא נשמה עמוק, ניגשה אליו, חשבה לעצמה - אני אגיד לו,
בוודאי - אוי, איך שאני אגיד לו... פעמיים אם צריך, אני לא
עוזבת את הבית, זה לא מעניין אותי שהוא רוצה להיפרד. זה שלי!
זה נראה כמו הרבה זמן, רק שזה לקח לה בדיוק ארבע שניות לחשוב
את זה וגם להגיע לסל
|
כשאני חושבת על זה, עולים בי רחשי ילדות, תותים, שלג, וקולו של
גידי גוב ברקע.
אפשר גם שאני חושבת עליו - הבחור ההוא שיצא לי להכיר כל כך
מעט, ורציתי כל כך הרבה.
|
יש משהו מאוד אוהב בזה - שהוא מפחד.. והייתי מתה שהוא לא יפחד
עכשיו..והוא קצת נרגע.
אבל אני לא יכולה למחוק את התקופה הזו בחיים שלי.. מה לעשות..
פתאום נשמעת דפיקה בדלת, ".. זו בטח מאיה מחזירה את הכלבה..."
-"כן , או.. שהכלבה מחזירה את הכלבה...בעצם.."
|
מיקי היה בן 28 כשהכיר אותה.
היא הייתה יפה כל כך, היה בה משהו מאוד מעורר.
כשהיה רואה אותה היא הייתה מאושרת, כי הייתה רואה כמה יפה הוא
חושב שהיא.
לא שהיה חוסך במילים, אך היה לו מבע מאוד רוגע כשראה אותה.
כל התלאות היו עוברות מעליו, וזה היה מקסים.
|
לא היה ולו אחד שלא רעדו ברכיו לנוכח חיוכה, וזו - מרוצה -
משפריצה קסם לכל פינה.
הולכת ושבה ועל פניה חיוך, ואלו המביטים מחייכים גם הם.
לא נותר אלא להתאהב.
אז היא התאהבה.
|
והוא, בחור חתיך, אמא אמרה שתמיד ידעה שזה לא יספיק לו, שתמיד
בגלל זה הוא יגיע לכל מיני מקומות נמוכים ממנו, ובגלל זה הוא
ירגיש לעולם לא מסופק.
אמא אמרה, וקשה לו גם איתה , אבל היא אומרת את מה שעל דעתה.
מצד שני לחיות בקיבוץ זה לא כל כך להיות עם אמא
|
ואין לי שאלות, אין לי גם תשובות
יושבת לידו מסתכלת בעיניו
|
אהבה שהתרחקה כי אין דרך
לא משאירה בי מעט חרטה
ידעתי שהיא לא טובה לי
למדתי מה טוב ומה רע
|
למה טארה החיוך הכובש
ולמה עיניים יפות
למה הצחוק שלך כמו מדבק
ולמה ניצוץ בדמעות
|
כבר שנתיים שאני לא מכירה אותך
איך הפכת למשהו כל כך גדול
איך נעשית האלוהים הפרטי שלי
איך הפכתי אהבה למשהו זול
|
התאריך לא ידוע, השעה משוערת
יושבת כותבת שיכורה כלוט
חושבת על אלו שאמרו די בשכל
אמירות נכונות - מה נכון ומה לא
|
הלילה הרוח חזק נושבת
מעיפה עליי עלים
אני בחושך ממלמלת
מילים שלי שאין שומעים
מחפשת את הרוח
אין נשמה
|
איך זה קרה, פתאום נפלא
איך כשהיה כל כך נורא
איך אז הוא בא , מתוך הסערה
איך מצאתי אותך...
|
עיניים כחולות
ושפתיים מדויקות
מחכה רק לראות
מתי זה נגמר
|
שעיניי מול עינייך יורידו דמעה
ששמי יהדהד כמיהה ושקיקה
געגוע שלי יהפוך לשלך
והדרך שלך אליי ידועה
|
בא לי לבכות ימים כלילות
ואני לא אבכה
עיניים לו כחולות
|
בראשית היה רוך ותמימות שררה בארצנו, וליבנו נמלא אהבה.
בראשית נתת לי פרח, היה לו ריח, הייתה בי שמחה.
בראשית קיבלתי את הנשיקה שלך כרחש מפלים בטבע,
בראשית היה לך מבט כזה מעריך - בטוח - את שלי!
|
גם אם היית שואלת אותי
אין לי כוח לראות שום אדם
גם אם היית שואלת אותי בלעדייך השקר בדם...
|
נשמות מתינו ילדי, אלו הן ששומרות עלינו,
וכשם שצופה ירח מלא - כך שומר אל מלמעלה
זכור זאת ילד, כשתנסה בתום לב לפגוע בנשות משפחתך
|
ורק לפעמים
בין כל הקירות
אתה מוצא נחמה
איזה סרט לראות
|
שם היא מחכה.
אושר? אתה בא?
|
נופלת
ואין לי לאן
הצורך! חסר לי חמצן!
והכוח - לא לוותר
אולי יהיה לי טוב עם אחר
|
בשובי מהמסע ארצה פינה של שקט
מסע קשה היה זה
שיעור שלא רציתי
|
אישה אחת
מרק אחד
בישלה אחת
לכמה ימים
|
להזהר המון ובטוב -
ממשאלות שעלולות לכאוב...
|
על מה הוא מדבר?
יום לפני החתונה...
והכוח כבר נגמר
נשאר רק לשמחה
|
גם השיר שלה אבד
אל מול דמעות הסוף
|
אם הייתי אומרת לך קודם
מה היית עושה?
מטרים ממני - ושום תוספת שנונה?
|
כמעט שכחתי שהיה לי טוב יותר בלעדיך. מאמינה למה שחשבתי עליך.
כמעט שכחתי שאני לא באמת מכירה אותך.
כמעט שכחתי שאתה לא מכיר אותי בכלל.
כמעט שכחתי את האישה שלידך. את שני החתולים זכרתי. את הכתובת.
את מה שהשארתי אצלך.
את עצמי. כמעט שכחתי.
|
זה אתה. זו אני . אנחנו - לא היינו מעולם.
|
תתחיל לדאוג כי הגיע היום
כל מה שראית באבא שלך - זה אתה...
כל הבחורות שלך נראות בדיוק כמו כל הנשים של אבא שלך,
איתן התראה בזמן שאתה היית בטוח שאבא רב עם אמא רק בגלל שאמא
קצת משוגעת ואבא טיפה נינוח מידי... בסוף הם התגרשו? בהליכים?
תתעורר כי אתה בדרך לשם
|
לכבוד בית הספר להרס עצמי.
הנדון: ניסיון קבלה לבית הספר.
שלום רב,
ברצוני לנסות את מזלי ושאר כליי שיובאו לידי ביטוי פה על מנת
להתקבל לבית ספרכם
|
מה אני אעשה עכשיו? אני אכתוב? אני חייבת לשקם את עצמי, כולם
אמרו לי כבר - וכל החברים שלו, היפים האלה - אבודים בלעדיו.
- גם אני אבודה.
הם רוצים לחבק אותי, לא מסתכלים לי בעיניים, מה בוער לי שם?
|
ואם ברעות עסקינן רבותי,
אז מאסתי מאסתי ואם אין אני לי - די!
|
הוא נתן את זכות הבחירה. אמר לו: נהג; אמר לו: תפצע; אמר לו:
חייך הם בידיך, כבד אותם, חיה אותם - תאהב בגדול, ואם תיעצב -
הבחירה שלך לעזוב...
ומילא, לא מילא, התשובות הקטנות לשאלות שמלכתחילה אסור לשאול,
כשהתשובות - גם הן - לבחירתך בלבד...
|
בשקט ארעד בלילות קרים תחת השמיכה - ואלחש את שמך מתוך שנתי
ואת זה שבר קולך עושה לי. הזכרת לי את הדבר הכואב לי מכל, את
הפעם האחרונה
|
mamiya645 פורמט 120 שחור לבן
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אל תשתדלי להכיר
לחבר שלך את הצד
הנשי שלו
כי הסוף יהיה
שאת תכירי את
הצד הגברי שלך
קודם !
צפיחית בדבש |
|
