|
מריאל ידעה רק טיפה אנגלית ואני ידעתי מעט מאד מלים בצרפתית.
כמה שעות לפני שהיא נסעה, ישבתי על המיטה בחדר שלה כשהיא ארזה.
היא הייתה חולה והתכוונה לעלות על אוטובוס לילה לעיר רישיקש
כדי לפגוש חברה שלה שנכנסה להיריון.
|
שמעת אולי על דרך הפסיעה השקטה? אולי קצת? אולי לא, בכל מקרה,
זה הכל מתחיל מהגעגוע. את הגעגוע את בטח מכירה, לפחות כמו שאני
מכיר אותו, הגעגוע הצורב, הכואב, המתוק, ועל זה כל העניין.
|
המיטה התרוממה, יצאה מהחלון ונעמדה שם, באוויר, ואז הקיפה את
הבניין ונפלה, מתרסקת על הגינה הצהובה שמתחת לבית החולים.
שאלתי:
"אם כל הלווינים היו נופלים מהשמיים והיו מתרסקים על האדמה,
כולם היו מתים?"
|
הרוקחים מנסרים תוויות בקבוקים.
|
נאמר לך שכשתפתור את החידה,
הכל ישאר כמות שהוא.
לא תוכל לסרב להצעה.
|
ירוקים השמים בארץ זו
והשמש מפלה לרעה
את זהר השדות שנבטו זה מכבר.
את כל מה שהיה מוכר
|
המקום ריק,
אפילו ריק מאדם.
רק ידיים, רגליים,
אצבע, טבור ודם.
|
כשאגיש לך איברים פנימיים
אל תניחי אותם בפורמלין
מספיק שקענו, מוצקים
לתוך נוזלים.
מספיק נכבשנו, דוממים.
|
מלים הם ספסלים
אל מול עולם מתהווה
|
אני לוקח ברצינות את החלום.
הוא שלי ובשבילי,
בשבילך, בשבילכם
בשביל הדרך המתמשכת,
|
יש לי ספקות
בנושא שטיפת הבית.
|
הוא עיצב את הדממה
לרצונו החופשי
|
מריחואנה
או
ננה
או, מה אמרתי?
|
לפעמים אני עוד
מצלצל בפעמון האופניים
במגרש כדורסל ריק.
|
פעם שילשלתי דובדבנים והסתכלתי על המים שמאחור
ראיתי שם נחשים אדומים מתפתלים ראיתי אותך, ואותי.
שווים לתחת, שאלתי?
|
ידיים קטנות
מוכתמות בפצעי סירפדים
מחביאות חופן כוכבים.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אתה רוצה להגיד
לי שזה שניי
בנינים?
תחיה טבת, אחת
לא מעודכנת |
|
