|
אני נאהבת ואני גם אוהבת. ופתאום הכול מתנפץ. כמו זכוכית. הכול
מתנפץ והרסיסים, בכל מקום, ננעצים בלב שלי. ואז אני מבינה...
מבינה מחדש... שאין לי כלום. שאין לי אותו. ושכל מה שהיה לי
אז... כבר נעלם. נעזב... נשארתי לבד. שוב.
|
יש לי כל כך הרבה מכלום וכל כך קצת מהכל. אני מחליטה או לגמור
עם החיים האלה או להיות חזקה ולעבור. אני עדיין לא יודעת מה
אני מעדיפה מביניהם... אני חושבת שלמות.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
מי גנב לי
סלוגן?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!
זאת שאהבה את
התל-אביבי
מפרסמת את
ה"אני מאשימה"
שלה. הוצאת
זשא"ה |
|
