[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
עכשיו, לדורון יש חתול רחובות גזעי גדול בשם מיצי, ודורון ביקש
ממני שאני אשמור עליו בזמן שהוא בחו"ל. הסכמתי, מה יכולתי
לומר?
בבוקר הלכתי לבית שלו, נתתי למיצי קצת אוכל, נתתי לי קצת אוכל
והלכתי לשירותים.

הומור
יום שישי בערב, אתה יושב במזדה החדשה שלך מאחורי ההגה, במושב
שלידך יושבת אשתך ואוכלת אחד מהיוגורטים אפס אחוז שומן שלה.

הומור
הוא באמת אהב אותה, כל כך, יותר מכל דבר אחר. הוא אהב אותה
במעין אהבה עיוורת כזאת כמו באגדות.

פארודיה
בהתחלה ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ, כי האמת, נמאס לו כבר
מהתוהו ובוהו והוא החליט שהגיע הזמן לשינוי

פואנטה
ג'ון יכול היה להגיד לה שבעלה נהרג, הרי הוא היה שם, הוא ראה
את זה, אבל לא נראה היה לו שזה יהיה יפה לספר לה, איך הם שכבו
בבוץ אי שם בפולין, כדורים טסים לכל עבר על ידי הנאצים
המפלצתיים.

מוסר השכל
השמש החלה לעלות מעבר לאופק, מרצדת על הטל שנאסף בשמשות
המכוניות. ערפילי הלילה החלו להתפזר ואיתם גם כל אנשי הלילה.
ישראל שכב במיטתו מנסה לישון רק עוד קצת, לפני שיחזור לעולם
היום-יום השגרתי.

ליום הולדת שבע שלי קיבלתי מאימא קוסמת. לא קוסמת חיה, קוסמת
צעצוע כזאתי. היה לה כובע קוסמים כחול, וגם גלימה אדומה ומקל
קסמים שגם היה אדום.

דנקל היה פאב קטן בפרברי דבלין. מאחורי דלתו הכבדה, היה חדר
שרצפתו וקירותיו עץ הם, ובר מעץ אורן ניצב בקצהו.

מוסר השכל
בגלקסיית שביל החלב מיליארדי כוכבים ופלנטות, ורק בשניים מהם
יש חיים. סיפורנו מתרחש באחד מהם. כוכב, פלנטה למעשה, לא גדולה
במיוחד, ומלאה בכל מיני סוגים של שטחים, יערות מדבריות הן חול
והן שלג.

הומור
הסיפור הזה, כמו שבטח ניחשתם, הוא על עכברוש. הוא לא קרה לפני
שנים רבות, או בארץ רחוקה, ואין בו פילוסופיה מפוצצת, זה סיפור
פשוט על עכברוש בשם רוברט, והעסק שהיה לו לפני חודשיים.

הומור
כשהסרט נגמר, הם הלכו לבית קפה כדי לדבר עליו. הם שתו קצת קפה,
דיברו קצת ואז הוא לקח אותה הביתה. הם ציינו שהם נהנו ושצריך
לעשות את זה שוב, אז הוא נישק אותה. היא הציעה לו לעלות למעלה,
הוא הסכים. הם עשו את מה שעושים בדייט רביעי.

לסמייש הקוסם יש מיד להודיע
שטוני המסכן לעיניים לא מגיע.
כתב ושלח מכתביו לאין ספור
גם אל השוליה עלבר שלח סיפורו השחור

אם פעם יצא לכם לדבר עם קנקן בעיר בעתיקה, אבל באמת לדבר, לא
סתם שיחת חולין מתוך נימוס. שאלו אותו על המקרה של הקדר הזקן
והקנקנים, זה סיפור עם שעובר בן הקנקנים כבר מאות שנים, מאז
התקופה של שלמה.

הומור
"באמת צריך להזמין אינסטלטור," הגתה ריבה דקה בעודה שולפת עצמה
מחדר קטן שהמילה "שירותים" הייתה מסורטטת על דלתו.

מיתולוגיה
פעם כשעוד היה העולם צעיר ועוד לא הלכו בני האדם על פניו, היה
מכוסה כולו בעצים ירוקים, קטנים וגדולים, גבוהים ונמוכים.
באותו יער ענק שכיסה את העולם כולו היה עץ אחד כביר, הגדול
מכולם, עץ שענפיו תמיד היו מכוסים וגזעו היה עבה מכל אחר.
פאיופיר שמו.

הומור
מביט מהפתח, סוף-סוף אצא, אברח ולא אצטרך לראות את קבוצת
הפסיכים האלו יותר בחיים.

הומור
מה זה 400 שקל לחמישים דקות מול שפיות דעתך?

אהבה
עמדנו שם מספר דקות בשקט, ואז לאט, לאט מבלי שליטה על מה שאני
עושה, מבולבל לחלוטין, מוחי בבלגן ענק, שמעתי פעם את מיכאל
אומר שכשאוהבים מישהו אף משפט לא יוצא נכון, ורק אז הבנתי למה
הוא מתכוון, הייתי במצב הזה והתחלתי סתם לקשקש כל מיני קשקושי
אהבה.

גם כשהגשם הרטיבם המשיכו לרקוד, כשהמחלות התפתחו בגופם, והם
התעטשו והשתעלו, ריקודם נמשך. ומה, לאחר שבגדיהם התבלו ונקרעו?
הרי שגם אז צחקו רקדו, ועלזו.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אנשים בחליפות
יורקים קללות יפות
וגנרלים מזדקנים מקשקשים על המפות
וכבר נרצחה התאווה
ונקברה ליד האהבה
וכל שנותרה היא הגאווה
אבל לא שלך או שלו
רק זו של העם כולו

ביקורת
הכל התחיל כשהיית ילד תמים,
סגור בבית ביום קיץ חמים,
יושב בסלון מול השולחן,
מחדד עפרון כבר מתוך הפולחן.
ואז שמעת שיש משחק,
והתנ"ך מראשך מזמן כבר נמחק,
אומר לאמא שסיימת שעורים,
והולך עם החברה להכניס שערים.

מחאה
בוקר אחד אתה קם,
ותוהה למה כל כך חם,
אתה יורק חצץ מהפה ומוציא חול מהאוזניים,
המברשת מתמלאת בוץ בצחצוח השיניים,
אתה פותח את המגרה ומתקין חזרה את העיניים

Come mothers and fathers throughout the land
Nobody criticize no one understands
Your sons and your daughters are buried in sand
The new road is rapidly bendin'
And the men who do walk it are men without hands
For the times they are a-endin

Tomorrow when the sun will raise,
You'll wake up and open thaws eyes,
You'll see sleeping men, who sleep like flies,
And boyish toys of ignoramus size

מחאה
Shortens the years,
Enlarges the fears,
Sells in the mall,
Makes us feel small,
Smokes all the air,
Kills all the bears,
Keeps us updated,
But never related

מחאה
אתם ממשיכים לעשוק בצבירה,
לא מפסיקים את ספירת
הממון, אלא בכדי לעמוד בצפירת
ההמון, שנשבר ונקבר והפרט,

מחאה
ותנו לי רק לשאול שאלה,
האם כספכם היקר יקנה מחילה?
אני סבור שתגלו כשיגיע זמנכם,
שכל הדמים בעולם לא ינקו את דמכם.

מבלי שום חמלה
הם שולחים ממרומים
על האיש שכלה
מבטי רחמים

הייקו
צבא של תמרים
נמתחים לשמים
וגלים של חום

הייקו
ההייקו כותב

הרהור
ואני בזיעה קרה,
במדבר שממה שררה,

ומרס את הדשא מכסח,
בגויות את הארץ מחסה אך,
אני לא אספור את מתיו,
כי אנחנו כותבים על הסתיו.

הייקו
הספסל מעץ
הבורג מברזל
היושב - בשר

בכניסה כתוב על שלט ענקי,
"שטיפת מכוניות בשקל שישים"
חלום נכנס רטוב יוצא נקי.
את העסק מנהלים כמה קשישים,


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
היי, או אולי בעצם שלום נשמע יותר רשמי, כן טוב בכל אופן אני,
קוראים לי תום דויט ואני בן 16 אבל בעצם כל זה ממש לא חשוב


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
העולם, איך הוא היה נראה אילו לא אנחנו שלטנו בו? האם הכל היה
שונה? מה אתם חושבים, איך היה נראה עולם של גמלים?

אדם הלך בשדה. לידו הלך איש. אדם הביט ברגליו של איש הדורות
באדמה הלחה. חיוך עלה על פניו. הוא החיש את צעדיו והלך לפני
איש. אך איש לא מוותר כל כך בקלות, הוא הגביר את קצב הליכתו
ועקף את אדם. ראה הלה את איש שרגליו חובטות בזרירזות בשביל
העפר והחיש צעדיו. כך הם

היית חופשי,
ערום, וגאון.
כעת אתה עובד מסביב לשעון.
כמעט אנושי.

אבל אבא הלך ואמא כבר מתה. אמא עטופה בקרומים, ואבא מעולם לא
נולד.


לרשימת יצירות המחזה החדשות
איש2: אתה יודע מה הולך טוב עם טוסט ושוקולד?
איש1: עוד שוקולד?
איש2: לא
איש1: עוד טוסט?
איש2: גם לא...
איש1: כלב צ'יוואווה קטן רכוב על חד אופן על חבל בקרקס מצופה
בסירופ מייפל וסוכריות צבעניות כאלה של ימי הולדת וכל זה בתוך
תןף מרים?
איש2: גם... אבל את




חזרה לעמוד היוצר הראשי
לזה שמתבייש
לחתום. אני בא
מכוכב קטן ליד
השמש הסגולה של
מערכת גלפטיקוס
8.

אל תדאג

אני לא אספר לאף
אחד שהיינו
שכנים שם. דרך
אגב... בילגרוס
281 ממש מתגעגעת
אליך.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/UriAgnon
יוצר מס' 54156. בבמה מאז 30/7/05 21:21

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאורי עגנון
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה