|
והמלך, מופת הערצתך-
אינו אלא נואף! רמאי!
אשר משפתו ולחוץ בשיר על נפש מעונה,
אך תוכו רצוץ נשות ירושלים.
|
והיה כי תבוא בשוך ימי הסער,
מרחם מדבר, ברוח רושפת, תפרוץ.
היא, אל צל כנפיה תאספך
|
סכר
פי נחל אכזב
של מילים
מעצמן הן סירבו
להיוולד
|
ציפור אובדת מלהק, אל נא תטרחי,
שכשך אברותייך ברוח חינם.
החורף בפתח ועלייך לשמר את כוחך,
את יופייך,
את הצחור, שבבת עיניך.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
אם הייתי
רוטשילד הייתי
מגן אדום
בגרמנית.
סקייטר שיודע את
מקור שמו של
רוטשילד, ולא
מתבייש לחשוף
לעולם שהוא
מקשיב בשיעורי
היסטוריה |
|