|
הוא נוגע ועובר את גופי
ניבט בדף שמולי
|
הולך ברחוב נדהם
מכל ציוץ ציפור
חתול מתפנק בשמש
ריחות העצים.
|
לפני עליה לפסגה
אחרי לילה של חולי נוראי
נשארת איתי כשכל האחרים נטשו
|
השחור הגדול קרב
ואני חסר אונים
|
כעץ שתול על פלגי הייתי
והתנשאתי לגבהים
דליל היה האוויר בצמרת
דחוס וריק מחמצן
|
כסאות אדומים מפלסטיק
קצף ורשרוש גלים
מזח דומם
וירח חצוי
|
מול מסך כבוי
יושב בוהה גמד קטן
|
קשה לנשום דרך פתח צר
פרה שחורה מתבוננת בעיניין
עוד בוקר דביק בדלהי הישנה
|
רוצה לצאת
באוטו האויר מחניק
מושיט יד לידית המוכספת
|
חניון חשוך אני נכנס בגלישה על כר מתוק של אספלט גנוב
|
האין אני חוזר לעברי? האין אני עושה את אותה הבחנה שוב ושוב?
או אולי עלי למצוא מישהי שרגישותה תהיה כה עצומה שהיא תסחרר את
ראשי? אני יותר לא אעיק עליך. אבל זכרונך עלי עוד מעיק.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
הסבלנות היא הבת
דודה של
הסובלנות. |
|
