|
את צדקת. הורייך קיבלו אותך כשסופו של דבר הגיע. הם אחזו ידיים
אל מול רגבי האדמה הלחה, ביכו יחד את לכתך מן העולם. רבים
הגיעו לכבד את זכרך, התגודדו סביב הקבר הטרי, ואני עמדתי בצד,
מוקצית מחמת המיאוס.
|
כנגד עיניה הזקנות של אישה חכמה יודעת כל
מחוויר גלד שחור תחתיו מבעבעת מוגלה
המעלה אדי אמת וזוועתה של טינה
אל אפו של תתרן סובייקטיבי.
|
אבל אני,
אני רק בנאדם,
ואילו אתה,
כוכב מעולם אחר
|
והיופי שלה
כמו היופי שלך
חייב להיות מושלם
העין לא הולכת שולל
|
על פניי מרקיד אור בתולי,
ואני בקוריו שבוי כעש,
מפרפר בכנפיי חרישית
מרעיש בהזיות על הדף.
|
נגולה האהבה מעל ליבי
מפנה מקום לזעם נושך
|
עינייה בוהות בנר הדועך,
והוא כמוך, גומר והולך.
|
תן לי להכאיב במילותיי
להצליף בך בלשוני
בבליל טינה אימתני
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
ערן כבר לא כותב
סלוגנים, כנראה
שהוא עסוק.
ע. מראוני. עסוק
מורשה. |
|
