|
לא, זה לא רק לימודים! כאילו כן, אבל זה 'הקש ששבר את גב
הגמל'. כל החיים שלי מתמוטטים ודווקא הלימודים, המקום שתמיד לא
הייתי צריכה לדאוג לגביו, תמיד הצלחתי בו בקלות, דווקא עכשיו
כשאין לי כוחות הלימודים דורשים ממני כוחות חזקים, דורשים
השקעה, זמן... נמאס לי!!!
|
אני רוצה לאהוב, לחבק
אני רוצה לאהוב, להתנשק
|
לאהוב זה להרגיש שלם ביחד, אך חסר כל לחוד
לאהוב זה בלי פחד, אך לפעמים בודד ואבוד
|
שוב מתגעגעת, את חסרה
אחותי היקרה
|
אני מפחדת, אך מציאותית
מפחדת מהסוף שיגיע
יודעת שהוא יגיע ובכל זאת - הוא יפתיע
|
איפה הייתי לא בסדר?
תגיד לי, אלוהים
|
בליבי את נגעת
ומאז אני משוגעת!
משוגעת כי אני לא יודעת...
האם עברתי צד?
|
שוב בוכה...
רק הפעם זה מאושר
כן, סוף כל סוף
בוכה מאושר!
|
לחץ בראש
אבן בלב
מועקה בנפש
ואי ודאות
|
חשבתי שבשם האהבה אפשר לעשות הכול
טעיתי, טעיתי בגדול!
|
שוב העצב חזר
שוב הדמעות זולגות
שום דבר עוד לא עבר
שוב עיניי נפוחות
|
הדמעות עומדות על הקצה, מאיימות כל רגע לפרוץ
העיניים מחפשות את עיני האהובים, את הניצוץ
אבל החיפוש נמשך לשווא...
|
הוא הגיע... היום הנורא מכל
אותו היום שידעתי שיגיע
אותו היום שממנו פחדתי כל כך
אותו היום שאליו כל כך התכוננתי במחשבותיי
|
אני לא רוצה שהזמן יעבור
פשוט שיתקע ויעצור.
למה? למה צריך להיפרד?
|
אותו החיוך שאותי משמח
שכאשר אני רואה אותו הכל פורח
|
ישנו ביחד,
יד אוחזת יד
התעוררנו בלי פחד
לעוד יום חדש
|
לעולם לא לגדול
לעולם לא להתבגר
לעולם לא לסיים, את מה שאנחנו רוצים שישאר
|
לפעמים אני נשברת,
דבר לא יעזור
הלב יתפרק,
לעולם לא יחזור
|
לשוני נבלעה
לדבר לא יכולתי
בליבי להבה
בכל גופי רעדתי
|
לא מיוחדת,
אך גם לא כמו כולם
לא מבינה,
איך סובב העולם?
|
אם היו נותנים לי משאלה,
הייתי מבקשת אותך
|
בתוך תוכי אני מדממת
הלב פצוע, התרוקן בו מקום
רוצה לגלות שהכל רק חלום
|
יש לי מחשבות רבות
מחשבות מדאיגות
מחשבות על אולי
אולי אני אשים קץ לחיי
|
ואני בצד, שותקת וכותבת
בליבי אני בוכה, אהבתי עוזבת
|
רוצה לבסס,
מחשבותיי
רוצה להגשים,
תקוותי
|
שאלות בלי תשובות, מתעופפות באויר
שאלות מפתיעות, באות בקצב לא סביר...
|
הרגע התקשרתי שוב
מתוך הרגל
הופתעתי שענית
אבל את בכית
|
מכירים את הקטעים שבהם יש שני אנשים שמסתובבים ביחד ואחד מהם
מדבר או צוחק בקול רם או זז הרבה והשני רק חושב על איך לא
למשוך תשומת לב, ולכן הוא בעצם מתבייש ומובך מחברו, וכל הזמן
מנסה להראות כאילו אינו קשור אליו, ומייבש אותו?
|
עניתי בשלילה ואמרתי לה שאני מקווה שאחרי החופש הגדול שקרוב
מאוד יבואו ילדים חדשים לכיתתנו ואז אולי אמצא את אהבתי. עמוק
בלב אני כבר מצפה בקוצר רוח שתתחיל שנת הלימודים החדשה וכך אני
אדע אם תקוותיי לגבי אהבת לבי התגשמו.
|
שעה לפני התקלחתי, התאפרתי, התלבשתי יפה ובעיקר הייתי לחוצה
מאוד... ה"דייט" הראשון שלי... לא ידעתי איך זה יהיה והייתי
ממש בעננים...
|
אך ביום שלישי איתי לא הגיע, התאכזבתי ונכנסתי לשיעור. בשיעור
המורה שאלה אם מישהו יודע למה איתי לא הגיע. חבר שלו מהמושב
אמר שדוד של איתי נפטר בתאונת דרכים (הבעל של אחות של אימו),
התעצבתי מעט, אך יותר חששתי לאיתי
|
הוא אמר לי ברצינות שאנחנו צריכים לדבר. הסכמתי איתו ויצאנו
מאחורי הכיתה. בחיים לא ראיתי אותו כל כך רציני. עצרנו, איתי
התחיל לדבר: "אני חושב שאנחנו לא עושים כלום ביחד ולא ככה
דמיינתי את החברות שלנו..."
|
אני ומיכל נכנסנו לקניון וגררתי אותה ישירות למספרה. למזלנו,
או יותר נכון לרעתנו לא היה תור, כאילו חיכו רק לי ואני
נלחצתי, הרי עוד לא הספקתי להחליט על איזו תספורת אני אלך.
|
הוא הציג את עצמו ומאוד התבייש. תוך כדי שמתי לב לליחשושים
בכיתה ואז מיכל שאלה אותי: "הוא לא קצת הומו?" מהשאלה הזאת ישר
הבנתי על מה כולם מתלחששים, "לא יודעת, קצת" עניתי למיכל ושוב
הסתכלתי עליו.
|
"בעיני הילדים בכיתה שלנו סתומים ולא יודעים לקבל את השונה
מהם, אז מה אם הוא אוהב לשיר ולרקוד, אז מה אם הוא נראה
רגיש... אז זה אומר שיכולים לפגוע בו חופשי? זה אומר שהוא
"הומו"?"
|
למה מיכל ענתה לי בצורה כזאתי כששאלתי אותה על המבטים?... מה,
יכול להיות שהיא נסחפה גם אחרי גל ואחרי הלחץ?... הרי היא
החברה הכי טובה שלי... לא?
|
פתאום הרגשתי שמישהו מעלי ופקחתי עיניים... זה היה המורה, הוא
הסתכל עלי בפנים כועסות. פניתי אליו: "איתי, אה... סליחה,
שמעון" התבלבלתי וכולם צחקו
|
כשקראתי את המכתב לא האמנתי... איתי אוהב אותי... רציתי לקפוץ
לשמיים... אחרי כל- כך הרבה דברים רעים סוף כל סוף הגיע משהו
טוב לחיים שלי!
|
אבל אז היא באה... ניסיתי לא להראות שמחה, אבל לא יכולתי לשלוט
על החיוך שלי, הייתי פשוט מאושרת...
מיכל ביקשה סליחה והסבירה שהיא פשוט כעסה שלא שיתפתי אותה
ברגשות שלי... הסברתי לה שפשוט הייתי מבולבלת...
|
למחרת כשקמתי בבוקר הסתכלתי לי סתם בלוח השנה וראיתי שבעוד
יומיים כבר חוזרים לבית הספר, מבלי שבכלל שמתי לב שעבר החופש.
רציתי לקפוץ משמחה, סוף כל סוף יהיו לי תשובות לכל השאלות
שכל-כך הטרידו אותי בחופש: "האם ישנם ילדים חדשים בכיתתנו? איך
הם נראים? האם הם נחמד
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
ברור שציירתי
כבשה.
מה רציתם, שאני
אאיית את זה?
דוגמנית
בנוסטלגיה. |
|
