[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
נורא רציתי שתהיה לי סיגריה ביד
להשלים את התיאור המושלם הזה, של העצבות...

נכנסתי להתקלח, קצת לשטוף את עצמי לפני שאני הולכת להתלכלך.
לבשתי את החצאית הורודה והגופייה השחורה עם האיקסים בגב.
פיזרתי את השיער, לא התאפרתי, אפילו לא את הכחול שאני תמיד שמה
בעיניים. הכל כדי להיראות כמו ילדת כפר תמימה...


לרשימת יצירות השירה החדשות
אם ריק לי בלב
לכאן אני חוזרת
להוכיח לעצמי שיש לי יותר...

בכאב
נופלת בשקט, נרדמת אל חלום אפור וישן


אני ממשיכה לאסוף אליי
כאבים שלכם
דמעות מכל הסוגים והמינים
מצטברות בכמות מספקת

כמעט ולא נוגעת
אבל מרגישה את כולך, מולי

אני רואה איך אתה רוצה להציל אותי
אבל חלק ממני רק צופה מהצד...

אני אתעלם למספר רגעים,
ואז אחזור על הברכיים לבקש סליחה.

כשהיד מחליקה במורד התלתל
והאצבע מדגדגת בדיוק במקום

כמה פוררת אותי
אבל עשית בחוכמה

לא נרתעת מצמרמורות
או כאבי בטן
רק כשהם מתלווים לתחושת חרדה

אתה מתקרב עם הסיגריה
שואף ונושף לזכר מעגל שנסגר

בשיחות עם עצמי
מגלה כל מה שיש לי
להסתיר.

איך מטריפה במבט ומהפנטת בשתיקה...

והם אומרים שאת כותבת שונה, מגרשת את כל הקסמים בלחישה.

דמעות.
אני נמנע מלבכות כל יום.

ותחושת הבדידות
כבר מזמן לא חונקת
מה שטבוע בך לא יכול לכאוב

רק איתך,
נפגעת
לא מחביאה פנים ממבוכת העצב...

קצרצר
אבני תשוקה
חמות

והדם שזורם
כל חתך בעורי כבר יודע
מתי באמת לי היית מקשיב
ומתי סתם היית שומע

אהבתי אליך
בשדה רחב עומדת
בין פרחים אדומים לצהובים
תקועה כקוץ חסר-טעם

קצרצר
ואין לי לאן ללכת מכאן,
לא רוצה להרגיש עוד כאב

זה פחד מיוחד
הוא שלי
ואני שלו
באושר מעוות נחיה יחדיו לעד

על מיטתי נח לו בשקט המכתב
וכשיבוא הלילה, ממיטב כוחותיי האחרונים אשאב...

אל תאשימו את החורף,
הוא בסך הכל עושה את שלו

איך אסרק אותה
כשתיחלש ותעלה קמטים
איך צעקות וכעסים
יהפכו למילים

אני רוצה לקחת צעד אחורה
להפסיק
לוותר.

כאב חזק בחזה
וזיכרון אחד
שלא מרפה...

ארספואטיקה
הולכים מסביב
כלומר
לא באמת
לומר

יש לילות ארוכים,
אני שוכבת במיטה
מחפשת כל דרך אפשרית להתקרר

געגוע
כתמי שפתיים על העשב
על הקרקע ניצנים של חלום...

קצרצר
עוד שיר
עוד שורה

את הכול לימדו אותך
זהירות, ביטחון

ואז תיגע בי
ותעלם

באמת חשבתי שזה הסוף
שאני לא זוכה להיפרד

אני רוצה למצוא נקודה של אור
אחת
קטנה...

איך את זזה ונסחפת אתי
במסע אל עינוג מושלם
זה רק אנחנו שנינו, שתי חתיכות בשר
נגד כל העולם.

האור שולח ניצוצות של פחד
אל מול שמש דוהים ביחד

איך זה שהטיפה המרה
מוציאה ממך חיוך
והוא כבר לא?

אל כולם שלחנו קרן אור
והפכנו דבר שקר ל-אמיתי...

הרהור
וברגעים של אושר
אבריח עוד שניה

הגעגוע כמו סכין, חותך את הלב לחתיכות קטנות,
חסרות אונים...

לא מאמינה באהבה
משאירה לכם את החלומות
הפחדים והתקוות

אני שונא את רגישות היתר, את תחושת הכבדות הזו
את הלילות שמתכסים באוזניות, את הראש המוטל על המיטה.

אני אוהבת את התמימות שבך,
את החיוך המתחבא בין שכבות הצבעים...

יש לי נטייה להרוס לעצמי את הלב
כשחיבקת ואמרת שאתה מרגיש בנוח

אני מעריכה את מי שצועק עליי
זה אומר שהוא רוצה לראות
את הטוב יותר שבי
יוצא

והצל שלך הוזה
מדמיין איך בלילות
עם צלי הוא מתמזג...

כשנכנסתי למיטה שלך
אתה לא חיבקת, לא טרחת לנשק.
בלי להסתכל לי בעיניים אפילו,
ישר נצמדת והתחלת להתחכך.

כשהנפש מחכה לפרוץ,
מוחזקת לבדה בהמתנה
מגיע השלב שגם היא נפגעת
ובכעס מחליטה לעזוב.

רק רוצה להתבונן בי מלמעלה,
להסתכל כמה יפה אני
מתחתיך

בדידות
ובחיוך ששוכב לו אי-שם,
מעלה אבק ומראה סימנים של עבר

וכמה שביר זה מבפנים,
הגעגוע לתחושות ישנות

איך ללכת קדימה, לראות את עצמי
את מי שארצה להיות
כשמאחורי משתרך שביל ארוך של טעויות?

לכי אתו
עם הזרם הזה
שישטוף אותך
עד אובדן הכרה.

הטעות הייתה
שהורדתי חולצה

לפחד שלא ידעו מי את, להתחרט כל דקה על מה שלא עשית.
להצטמרר מהמחשבה שיום אחד יקברו אותך, ומי יבחין בך,
במי שאת

לא אוציא מילה
פן תשמע כאבי
מבעד ללחישות הקטנות.

להתבונן בכוסות זכוכית, צלחת וכפית
לשמוע זיקוקים של רגש נורים באולם

לא פגשתי עוד את אושר
גם תקווה הודיעה שתאחר...

כאב תמורת שיר
עסקת חליפין מרושעת...

לבכות
כדי לזכות
בחיבוק

בין הארוחות, המשפחה והשירים
מחפשת פינה לברוח אליה כדי לבכות.

כשהחומות של הלב יתמוטטו,
הפגיעות תתפזר

כשאיפול שוב לתוך עצמי,
הם כולם ייעלמו תוך דקה
ערה בלילות, לבכות אך עם מי

אכזבה
בכל פעם שהכאבת
חשבתי שזהו הגרוע מכל

תפזרי את השיער,
שיהיה לי מה ללטף.

אם אני היחידה
שמרימה את הראש מעל המים,
כנראה שהגיע הזמן לוותר

על כתף אחת יושב שטן
על כתף שנייה מלאך

רק שיחבק אותי,
יקרא לי שוב בשמי

לכן אני פוחדת לאהוב
לנסות לשחזר עיניים מערימת הדמעות

אני שוזרת מילים מילים
בנייר ריק מרגשות...

לגמור ממך
זה כמו להיות בתוך בועה ורודה
אני שקופה ונקייה מבעיות...

אתה תטען שאני ילדה קטנה ואני אמשיך להיזכר איך הייתי אישה
לכמה רגעים כשנגעת בי. אתה תסביר לי שאנחנו לא יכולים להיות
יותר מידידים, ואני עדיין לא אסכים לכך ששני אנשים כמונו יהיו
כמו שני זרים.

כמה רוגע אפשר למצוא בזוג עיניים?
הוא נשען לאחור ומאזין לשיר ישן

מתי נתנשק, אביתר...

משם הוציאה אותך
במאמץ ויזע
כששכבה עם אבא שלך
לא היססה לרגע

שיר משלו כשהיה מתקשר
חיוכו על הצג כשצלצל.

והרטט בא ישר מהלב
כששמו, מבין כולם- לי הבהב...

העט מהלך לאט
כל דמעה מוקפת עיגול כחול

אהבה לפה
מהר, תתקרב
לכולם חיממת את הנפש
ואותי הותרת לקפוא עם הלב

לא רוצה ללבוש אלף מסיכות
רוצה להיות מי שאני.

אני רוצה שתהיה לי
אהבה אמיתית אחת

מיתרים - מיתרים
נמתחים, נשברים

ומחמת הכובד, נפלתי.

הניסיון לחבק,
ולעזוב באותה מידה של אושר

כשגדלתי אני
סובבתי את ראשי בכל פעם
כשהסתכלו אל תוך עיניי
נעלתי את נפשי בקופסא
ואיתה ננעלו גם חיי

שעות ספורות
מלאות תשוקה,
נטולות כל רגש אמתי

מתחת למנורת רחוב
עומד בודד , רטוב...

טבעי לרצות שדברים יתבהרו
כשבפנים כל-כך מעורפל...

לא מכתב ולא עדי
רק זיכרון, ענק

אני זוכרת יד
עיניים בוהות בי בתשוקה.
אני זוכרת פה
שפתיים ננשכות בחוזקה.

כשהמדים כבדים
והעבודה לא נגמרת.

פתאום מסתבר
שבכלל אינני הילדה
הזו,
ששכנעת אותי להיות.

אני מתנצלת
מעומק לבי השבור
שהתעקשתי לברוח, לפחד
לנבור בפצע סגור

אלוהים,
תן לי את הכוח להתמודד
עם כל מה שייפול בדרכי

מטאפורות זרמו כמו מים, דימויים נכתבו בשפע, החריזה קישטה את
הלב באשליות רבות

השתיקה חותכת בי
מילים - מילים
מפוזרות על גבי דפים שלמים

אלוהים
הפחד אוסף אותי אליו
מבקש שאבוא בשקט...

אדם חופשי,
פרפר שמדלג מבמה לבמה
להתבלט, לפרוץ
רק לא להיות דומה

אני בוחנת בעיניים זהירות את המספר הבוהק שמביט בי ממרומי
הכביש...

יושבים ימים ולילות
צוחקים על הגג
כמה שזה לא בריא

ראשך כפוף מעל ברכייך
פיית קסמים פרשה כנפיים

עייפות ללא שינה
רק אני

הוא מחא לי כפיים
והוא היה היחיד בקהל

זוגות מסתערים אחד על השני בתאווה, מתנשקים ארוכות איך שהמחוג
מכה חצות.
השנה החדשה. כולם מתחבקים, חצי מבט בעיניים,
מבט ארוך על האלכוהול, הקצף. כמה מושלם!

כנראה שלפרידה לעולם לא יהיה רגע מתאים.
כנראה שצריך ללמוד להישאר למעלה, לגעת בפצעים פתוחים.

ויסתתר מכל זוג עיניים
הרואות את מותו...


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
פופ

don't tell me cause it hurts...

אקוסטי

Help! I need somebody,
Help! Not just anybody,
Help! You know I need someone,
Help!

רוק

You could be my unintended
Choice to live my life extended
You could be the one Ill always love

אקוסטי

כמעט ולא נוגעת
אבל מרגישה את כולך, מולי...

רוק

הנר האיר את החדר
אבל החושך השתלט...

סלואו רוק

בגוף רועד, בלב רעב
תחזור כבר שוב אליי
עדיין לא אמרת לי שזה נגמר...

אקוסטי

זה לא אותו הריח
על המצעים
זה לא אותו גוף...

אקוסטי

ואולי זה אני
או שאולי רק נדמה לי?

רוק

בעולם מושלם היית כאן אתי
אבל זה עולם שמתעלם
נסיונות לאהוב, לתשוקה לרעוב
מתי כבר הכאב הזה ישתלם?


"המבט שלך הוא אש קרה
אישה זרה
איך שאת מתבוננת דרכי
האהבה שלך כל כך מרה"




חזרה לעמוד היוצר הראשי
"עליי כפרה,
עליי. בטח שאת
יכולה לסמוך
עליי"





גבר במדינת
ישראל.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/LaylaNogaatBaor
יוצר מס' 52270. בבמה מאז 30/6/05 8:14

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללילה נוגעת באור
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה