|
"אני ייכנס תבדוק אתה בהיא שמה"
"שמה אתה רואה איפה שכתוב אוכל תאילנדי, אז אחד ליד זה, כן
איפה שהכוסית ההיא עומדת שם..."
"כן..."
"וואי ברסמי איזה כוסית..."
"אולי אני ילך לשם ואתה תכנס לפה!"
|
"תסתמי" צעק שוב,"זונה". במבט מלגלג הסתובב והתנהל בכבדות
בחזרה לכורסא שעליה ישב כשנכנסה לחדר ושב לצפות בטלוויזיה.
|
אחרי שנים של עבודה, משאלי רחוב, סקרים טלפוניים, נבירה של
שעות במרתפי השב"כ, ומשאל עם, אגרתי את -
השאלות.
השאלות שמטרידות את כולנו, שאלות להן אין תשובה, שאלות המעיקות
על תודעתנו יומם וליל מטרידות את מנוחתנו גם כשאנו עייפים מאוד
-
|
אבל לא כך רצה הגורל, החיים של מוטי הסתיימו בשירותים
הציבוריים של קניון לב-העיר בפתח-תקווה, עם הקרקפת שלו על הדלת
הירוקה, ליד החריטה של ניסים שטוען שהיה פה ושהפועל אלופה.
|
היא יצאה מהמקלחת לבושה בחלוק המגבת, והחלה עושה דרכה לחדר
שלה.
מוזיקה.
מוזיקה רועשת.
בגדים מסודרים על המיטה, ממש עוד כמה דקות התכוונה ללבוש אותם.
|
איתה אני רוצה להתחתן, איתה אני רוצה להקים בית, משפחה, להוליד
ילדים, לחיות את שארית חיי איתה האחת והיחידה! אף פעם לא
הרגשתי את זה, רק מעצם הישיבה שלה עלי התרגשתי כמו שמעודי לא
התרגשתי.
"גיא ממי, למה אתה עצוב? ספר לי"
|
שלווה, פעם שנייה בחיים שלי שאני מרגיש את זה, והפעם זה חזק
יותר. כלום לא אכפת לי, מלחמה בעיראק, אבא לא עובד, בגרויות,
עבודה, סמים, סיגריות, כלום כבר לא משנה.
|
שאלה מאוד קריטית שדורשת תשובה, ואנו מפחדים לשאול את הנהג,
להתקשר לחברת "דן" (שזה אגב ראשי תיבות של - "דיכוי נוסעים")
ולשאול אותם לפשר העניין.
הפחד הזה משתק את כולנו...
אני אמרתי לא עוד!
שאלתי את השאלה הנשאלת -
|
"I'm all alone" he said
"Unlike the other angels" he compared,
"What should I do?" he started to cry,
"I want to die", but the bug without saying a word,
Spread his wings and fly.
|
eastern light, in the break of dawn
azure, ambre, hazel, turquoise
|
We used to have a reason -
now it became a fantasy.
All we needed was the air that we breathe -
now the need is too strong.
|
No doctor can bring me back
I can see it clearly now, it's pure black
|
כאוקיינוס מחשבותיו
עולם ומלואו
מתחת לקו המים
|
ביום שבו כל המילים
כבר נאמרו
|
החיים יפים בזכותך
כיף לקום בבוקר, בזכותך
האוכל טעים יותר, בזכותך
|
בחרתי סמים
צבעים
הופכים צלילים
מסיבות
זיונים
|
והתוגה שוקעת
כשסימן שאלה
נעלם
|
צללים על הגבעות
שרטט את העצים המתיימרים
צייר את הבריזה ואת הרוח הקרירה
בצבעים של שלג על הארץ
|
החברים היחידים שלי הם הסמים
אבל בזמן האחרון גם הם בי בוגדים...
|
גוף אחר, התנהגות שונה,
ראות אחרת
הולך בטל בשביל החיים
|
היא,
קיסמה, כישפה
שברה, הרסה
צלקת ארוכה בתוכו חרטה
בלב שלו חץ ירתה
|
חימם כשמש
את אחרוני הקרחונים
|
ציירו לי על הקירות, עיניים חלולות
פרצופים עצובים על התיקרה
|
מה המשמעות
איך, כיצד
ההבנה הנעלמת
אולי כלל לא הייתה
|
הכרתי אותך
והכרתי מישהי שהתברר לאחרונה שדמתה לי עד מאוד
|
עובר במחלף השתיקה
עוקף את רגשות הכאב והשנאה
|
החוכמה שמתפרצת לתוך כלום
השקר הגדול שדוחק לפינה
בגוף בוגר מסתתר תינוק
|
שוצף וגועש
בי
הרגש
הכמיהה
לחום ואהבה
ממך
הנעלמת
|
וכל עבודתי ומאמציי
היאורה הושלכו
|
הוי כפה אדומה המטיילת ביערות
עם חצאית מיני אדומה, כול מי שרוצה יכול לגעת או לראות
|
הנחתי לדבר לקרות
כמו עמדתי מנגד
ההבנה הגדולה
צפה על פני המים
מאוחר מידי
|
מילים כפגיונות
ננעצו בתוכי
אני מדמם גאווה
|
אל תנסי ליפות את הדברים,
דברים כאלה נשארים מכוערים
|
והיא לא לומדת
אנשים מכבדת
|
מגע של בוקר
והבל פי המתקתק
|
צללים על הגבעות
שרטט את העצים המתיימרים
צייר את הבריזה ואת הרוח הקרירה
בצבעים של שלג על הארץ
|
ובנחושתיים כלאני
אותה המשמעות
|
להסניף, להזריק, לאכול, לבלוע, למצוץ, לשאוף, לשתות, להכאיב,
לשרוט,לחרוט, להכוות, להתעקם, להשבר ולא להתאחות...
שום דבר לא כואב, הכאב זו סתם מילה
|
ריחה כמנגינה רוגעת
אפי וראותיי לה כאוזניים
|
דמעה מתנפצת וכלום לא נרטב
כול הנהדר את העולם עזב
לתוך המראות אני נשאב
|
ומאז איש אינו שואל מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה...
|
תבכה, תבכה
זה מגיע לך
הכאב שלה היה בלתי נראה בשבילך
תכאב עד שתמות
שהפצע לא יהפוך לצלקת
שהחתך לא יהפוך לארוכה
זה נבע באשמתך
|
נתתי לך את הלב שלי,
הייתי מוריד בשבילך כוכבים,
אבל את,
את זרקת את הלב שלי
הטחת לי אותו בפנים
|
כמו הזמן, ככה את חולפת
מלאה באכזבות, מתמשכת
|
מה שלא אעשה לא אוכל לראות בבהירות
כול המעשים שלי מתבררים שוב ושוב כטעות
וכששומעים על עוד מקרים של התאבדות
אומרים שזה בסך הכול משבר גיל ההתבגרות
|
זה מה שיש
זה לא שהיה קודם משהו
|
הוי עליסה בארץ האגדות
ארץ של סמים ונפלאות
|
כארובה בשמי התכלת
המכונה שעושה עננים
|
מחניק,
העשן הסמיך, מאביק
ומעיק
הכול פה דביק
|
הפרח גדל, והצמיח קוצים
ששרטו, והכאיבו, כמו דווקא עושים
|
בשעות הבוקר המוקדמות אחרי מאבק נטול ניצחון
ללא סימנים למלחמה האמיתית המתרחשת בתוכי
|
אם רק תבקשי אני אקטוף בשבילך את הירח
אני אעשה הכול, רק רוצה אותך לשמח
|
סמים סמים סמים
לתוך גופי הם אט אט חודרים
אולי זה בעצם הם אשמים
אותי מבפנים הם הורסים או אולי דווקא מאחים?
|
הים גילה לי את הרוח
השמש חיממה אותי
הכוכבים הראו לי כיוון
|
הוי שלגיה בארץ הגמדים
שבע חרמנים אותה לאנוס רוצים
|
שירים לא צריכים להיות על עצב
חשקה נפשי בשירים על שמחה
בנבכי ליבי לעיתים מסתובב
|
מסתכל במראה
בבואה לא ברורה
בשלולית ליד הכוס השבורה
|
ולי יש שילוב מנצח של מחדד מצוין, וטאצ' לסיבוב שלכם לעולם לא
יהיה, כי דבר כזה לא קונים בקרביץ, זה משהו שנולדים איתו, זה
בא בגנים או לא בא בכלל.
|
כסף - אין
אהבה - אין
סקס - כבר חודש וחצי שאין
חברים - כולם חברים אבל אף אחד לא חבר, משמע - אין
אחווה משפחתית - אין
זמן - אין
סמים קלים - אין בגלל שכסף - אין
סמים קשים - אין בגלל שכסף - אין
|
אבל זה הבום הזה, ברגע שאתה חצי ישן חצי ער, שאמא שלך עוד
מתווכחת איתך ללכת לבית ספר, או לקום כי כבר שש בערב ואתה לא
תצליח להרדם בלילה, מה שיגרום לאיחור מתמיד בבוקר שלאחריו, זה
הבום הזה שכלום לא השתנה...
|
את לא רוצה שאני יעלם לך... שוב פעם הסוציומטיות משתלטת עליך.
מה אכפת לי מה את רוצה, ומה את לא רוצה עוד יותר לא אכפת לי!
|
שונא לדרוך על מים כשאני עם גרביים,
שונא אפצ'י מגעיל כזה עם נוזלת באמצע השיעור,
שונא כשנגמר הנייר בשירותים,
שונא כשיש סיגריות בשפע אבל אין לאף אחד אש,
אני שונא את התור בסופר פארם,
|
אלקטרון ופרוטון נמשכים אחד לשני.
מתכת ומגנט נמשכים אחד לשני.
ריץ' ורץ' משלימים אחד את השני.
|
לא ידענו נפשנו מרוב אושר כשקראנו והבנו את המשמעות...
האותיות השחורות בהקו על הדף הלבן והצחור...
|
מצרכים -
1 קערה
1 תבנית של עוגה
2 כוסות גדולות של כעס
1 ק"ג עצב
1 טון ייאוש
2.5 ק"ג שנאה
3 ליטר אכזבה
3 קילו בדידות
50 גרם מרגרינה
2 ביצים
קמצוץ חוסר בטחון
1 זין
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
"אנשים הורגים
צפרדעים סתם -
והן לוקחות את
זה ברצינות!!!"
לך תבין... |
|
