|
ילדינו ישנים על מזרונים דקים עטופים בסדינים מצהיבים ומכוסים
בשמיכות הצמר שסרגתי לנו מתוצרי הגז של השנה הראשונה לחיינו
המשותפים. נשימתם השלווה משגעת אותי. אני רוצה לצעוק להם עורו
עורו עמדו על נפשותיכם, אך שום סכנה ממשית אינה נראת כרגע...
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
