|
בעומק הגוונים של הסגול
ונושאת את כתר הערפל
של השתיקה
|
ושוב אני קוראת את שירייך
כטיול בסבך חוטי טייל
|
היום פגשתי אחד
שפעם הייתי מאוהבת בו
|
היא צפה על פני מים שאולים
אלה לא היו מי באר
צלולים
|
השנה העיתונים הצילו אותי
לא אצטרך להפוך מגירות
|
רעים זה אל זה
קנאים זה לזה
|
קרן שמש הודפת
נדחקת בין עננים
|
נדיבות ליבה שובה
רוקחת קסמים בסיריה
|
כוסית זכוכית אדומה
ארוגה בחוטי זהב
ובה
|
מה זה היה שניתק
את החיבור שחיבר
והשאיר צימאון גובר
|
הנחש נכש
והותיר את עורו אחריו
|
את אור דמותך
הערפלית
אני נושאת אל מחוזות הרריי
|
אמרה האם:
ילדתי,
חיי משורר
|
קוטע בלשון חדה את התום שבאהבה
|
הכל מתנהל בהרמוניה אינטואיטיבית
המבט מוביל לאן שצריך
|
עד אשר עוז הרוח
לא יתן שלווה של חום הבית
|
דמותו לנגד עיניי מחייכת
בלבוש חקי, שכל כך הלם את גווניו היפים
|
רחב הזונה בוחשת ללא לאות
מנפנפת בדגלה דהוי החנופה
|
פן אלכד ביופיו
של פסל עתיק
|
לא תמיד הייתי אובדת או נאהבת כמותן
הסתפקתי בדמותן
|
לסדר שבאי הסדר
יש תכונות מרחב
|
היא אונסת את המילים
לבוא אליה
|
שתיקה מול ירח
ומילים משומשות
|
הו דיוניסוס
למה עזבת אותי
|
עדר מעלה גירה
מדי יום באים כמו לתפילה
|
את המרחב סביבי
יש לצמצם
שיהיה מינימלי
במכלול האורבני
|
קריאה בספרי בישול
מהנה ממש כמו המנה עצמה
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
שיר עם השראה:
בהודו הפרות הן
קדושות.
בהודו היו
הורגים אותי אם
היו יודעים שאני
עובדת
במקדונלדס.
בהודו יש הודים
שלא אוכלים
פרות.
בהודו יש אנשים
שכל כך אוהבים
פרות, עד שהם
נותנים להם
גראס.
בהודו לא אוכלים
המבורגר עם
גבינה.
גם לא בישראל.
בעסה. |
|
