|
היה היה, לפני שנים רבות, נער בשם "שקוף". יום אחד, שקוף בא
לבית הספר כהרגלו, והילך בין מסדרונות בית הספר. שקוף לא קלט
מבט אחד בודד שיסתכל אליו. שקוף חזר הביתה והחליט לעשות מעשה
אמיץ: שקוף החליט לחפש את החיים. שקוף ארז את חפציו, נפרד
ממשפחתו - ויצא למסע הקש
|
נגיד שאתה גר בבית בצפון, בוילה. הלילה יורד ואור הירח נשפך
דרל חלונך. תן לי להדריך אותך דרך הסיפור, ישר לתוך המוות.
|
אולי זה יתן קצה מחשבה לאנשים, הם יוכלו להכיר אותי, לדעת מי
אני, לראות את כאבי, לחוש את ייסוריי, להריח את הקנאה המתוקה
ולטעום את החיים המרים שלי. אני לא אצפה מהם להקשיב לי, כי את
זה כל אנשי העולם שכחו מזמן. אז אני מסתכל בשמיים, רואה את
הכוכבים, וחושב.
|
I lost my way in the night
|
אני נוהג לכתוב על אהבה,
כנושא מרכזי
אך מה לי ולאהבה?
|
והיום אני נחה בקבר
ומרחוק אני שומעת איזה ילד
אומר שזה לא באמת משנה
כבר מזמן נראתי סתם כמו שלד
|
אם את אוהבת, ספרי לי
אם את כואבת, ספרי לי
כך או כך אני אשמח,
סוף סוף להבין אותך
|
התנצרי בתוכך את אהבתי
או כהרף עין תשכחי גם אותי?
ואם אמות היום, את תבכי?
את עוד תאהבי אותי?
|
אל תחליטי עכשיו
אין מה למהר
כי רק דמעות בעיניו
של ליצן החצר.
|
הפרי הזה
הוא עוד יחיה
את החיים שהיו
|
שיעמוד בצד
ויגיד: "אל תפחד, אני תמיד כאן ליד"
שיחזיק לך את היד
ויגיד: "יהיה בסדר, אל תדאג"
|
את אומרת שאת לא אוהבת אותו
אבל אהבה זה דבר אפסי
את אומרת שלא תחכי לי לנצח
אבל נצח זה דבר יחסי
|
מי ינחם אותי כשעצוב לי
מי יבין כשיכאב
|
שכחתי את שמי
את יכולה להזכיר?
|
קחי אותו ממני
או אולי הוא כבר אצלך?
קחי אותו ממני
אם שברת - על אחריותך
|
זה רגע מאד מכובד, ממש כמו לפגוש את ראש הממשלה או לזכות
באוסקר, והמוות הוא הפרס
שלי, "תודה לאימי ולאבי שהביאו עד הלום, למות עם חיוך".
|
מוות. מה הוא, המוות? הדבר הנורא האשר בא אלינו בהפתעה כואבת,
או הדבר אשר גואל אותנו מהחיים הנוראיים על פני האדמה?
|
זוהי עבודה על דמיון, עשויה 100% פוטושופ, המשפטים לקוחים
מהמציאות, לא עשוי על מדריכים.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
