|
השמש כבר שקעה והשמיים נצבעו בצבע כחול-סגלגל. קרני אור בודדות
ליטפו את ענני הכבשה הרועים בכרים הכחולים. במערב, קצת מעל
הבתים האפורים של העיר נמתח פס תכלת יפהפה, משיכת מכחולו של
צייר שמיימי.
|
הזיכרונות דוהים.
השמחה מתמוססת ופחות צורבים הכאבים.
|
מרגישה שייכת לעמי ולמולדתי.
|
רוח הערב החמימה התדפקה על חלוני,
העבירה לי מילות אהבה ממרחק.
|
יושבת מול החלון שלך
ומחכה
שתפתח אותו
|
הלוואי ויכולתי לחשוב כמו פעם
שאנחנו בני אלמוות.
|
התבוננתי כמהופנט בצבעוניותה הזוהרת למולי, שואל את עצמי כיצד
אוכל לגרום לה להישאר במקומה לרגע.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
נו, באמת!
דווקא עכשיו?
אבא עמוד חשמל
מלמד את בנו לא
לאונן בימי גשם |
|
