|
"שוקרן", אמרה הנערה וניגבה את פיה בשרוולה.
|
יריב, שונא לריב
אז כשמישהו מתחיל אותו לקלל
הוא חיש מהר הולך למטפל
|
אני יכול לעשות את זה,
זה בוטנים
|
יצאתי מחנות הממתקים, קרעתי את העטיפה הצהובה, עצמתי את עיניי
ונתתי ביס בטוויסט, כשפקחתי אותן, הכול הפך שחור לבן ולא הבנתי
איפה אני.
|
" בא לך לרקוד איתי?" שאלה והתרגשותי כבר עלתה על גדותיה , לא
ממש ידעתי איך רוקדים סלואו אך ענת כבר שמה את ידיי על מותנייה
הצרים ואת ידיה העדינות על צווארי.
|
שיערה היפה של מתילדה
נשרף בקרמטוריום
|
אשה עם אייפוד
צועדת ברחוב
|
שעון החול האינסופי
נגמר לי כך פתאום
עיניי היו פקוחות
אבל הייתי בחלום
|
קיפול המעטפה
מהונדס
הסקביאס
מתוח עד קצה יכולתו
|
ה-EXIT שלי
יצאה מחיי
תישאר בחוץ
עד סוף ימיי
|
אבי במטבח
מטגן לאימי את חלומותיה
בשמן עמוק
|
מה ענוג המרקם של שפתייך
להרגיש מרחוק כה קשה
|
גחלילית עצובה
נחתה בגינתי
ודמעותיה בלעו חשכה
|
אחד מתוך אנשים
מסתובב בין נשים
מתבונן מחפש
ואף פעם לא תופס
|
רגליי מרחפות
הקרקע רחוקה
הכל כה קטן
למטה
|
ראיתי
חתול שחור
באמצע המדבר
|
ברגע זה
אני כותב
אני יודע
אני מרגיש
|
הלכתי למלון
חיפשתי בריכות
היו המון,
לפעוטות
|
חורף אחד בטיול לחרמון
ירון נעלם הרי זה אסון
|
לדינה
אין חבר
היא שמנה
וזה סותר
|
דמעות מושלגות
התנפצו על המדרכה
|
כריכתה מתקשה
לקוראיה בקול
|
ים מרחף מזכיר לי
שעדיין לא ברחתי
|
בלילות גשומי תשובות
משיט כוס יין ריקה מחלונו
|
הסוהרת היפה שלי
יושבת מפושקת בסלון
|
לבוש גלימה שחורה
כיאה להלוויות
שמותיר אחריו
|
השילי כסותך מעלייך
חשפי את כל מה שנסתר
כי עיני אחרים לא רואות
ואני האוהב המוכר
|
עיניי דלפו
כי ראיתי אנשים ללא ברכיים
|
משאירה את הביוב שלך פתוח
כדי להפיל אל חורך המצחין
עוברי אורח
|
אני חבר של מייקל ג'ורדן
בריטני ספירס היא אחותי
אבל למרות וגם בכל זאת
אף אחד לא מכיר אותי
|
לפני שנתיים ראיתי חייל רוסי שניגן על גיטרה
|
יודע
אם אפתח חלון
תבוא רוח
|
היה קצר
קצר מדיי
ולי השארת
טעם לוואי
|
בגורדי כבישים ופרוות משי
מחליקה לפיח הצבעוני
|
הירח זרח בשמי המרומים
סביב הילתו נצנצו כוכבים
הירח שלי מאיר חשכים
ירח שלי ירח מדהים
|
עוד כמה דקות
אגנוז
את כל יצירותיי
|
יד אהובתי שועטת אל תפוח קוצני מדמם
טיפות מלח מייבשות מרק עצמות שסבתה
|
אני הכי שונא
לדבר על עצמי
|
להבה אטומה
בקופסא שחורה
לא מבחינים בה
היא חסומה
|
אך העט שלי
כבר החל להשחיתה
|
והמעקה רחוק
פוחד שאם אפול
האצבעות שלי יחתכו
|
הנני תר אחר טריות חזה יחפות טבעת
|
בספינת הפאר שהשיטה
מעולם לא היו מלחים
|
הלכתי למוסך
חיפשתי מכונית
|
גופך היה שם
הנפש לא
אני יודע
בגללו
|
הדמיון כותב
שהמחשבה מציירת אותו
בקווים גסים
|
האדמה היא סדין
הסלע הוא כר
בשמיכת הכוכבים
אתכרבל עד מחר
|
הגחלים לחשו לי את שמך
הייתי צמא
לעוד
|
ביקשת שאפשוט את עורי וכך עשיתי.
|
מבטה חודר ואני מתעלם
אולי אתחיל גם בה להתבונן?
מחזיר מבט והיא ממשיכה
כנראה שיש לי כוח משיכה
|
נערה בעלת עיניים סגולות
עלמת חן נועדה לגדולות
|
עלים נחים בנדנוד
והמדרכה שועטת
|
ושוב פעם ארד בסולם המינורי
אל כיוון אוקיינוס מלוח
|
עקבותייך טבועות
אין טשטוש
רוח נושבת
מדבר נטוש
|
בתחילה
לא היה לי שריון
הייתי חשוף אל החום
כמו חרדון
|
לך תטרוף את החיים
אל תשים על אחרים
שכח מכל מה שאומרים
כי כולם, כולם שווים
|
על פרוסות שפתייך
לשוני מותכת
|
יושב שעות
מול קופסאות
גדולות וקטנות
רובן צבעוניות
|
חוף זהוב החול כה רך
יחף לבד הולך בסך
רוח חמה בפני נשבה
בקסם החוף אני נשבה
|
פעם
כשהייתי ילד
ניסיתי לגעת בתקרה
|
תמיד כשהתקשרתי אלייך
הקו היה תפוס
אז נשארתי
שיחה ממתינה
|
מתלמיד צעיר
עם כובע מצחיה
הפכתי ללוחם
חבוש בקסדה
|
תחושת ילדות נשכחת אך מוכרת
תחושה שונה ומאוד אחרת
פנסי רחוב אורות כוכבים
דשא רטוב ציוץ ציפורים
|
הם היו רבים, לא יכולתי עליהם
הם אנסו והשתיקו אותי
עד שלמדתי לדבר בשפתם
|
סיימתי בית ספר, עכשיו אני חופשי? לא ולא, עכשיו צבא! (מי יגן
על המדינה?)
|
השטן
תבין אידיוט! רק אתה חסר לי!
אתה היחיד בעולם שאין לו עדיין פלאפון
אחרי שגם לך יהיה, אני אוכל סוף סוף
לעלות אל פניי האדמה. תחשוב טוב
מה יקרה לך אם תסרב.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
יום אחד יהיה לי
אקספלורר...
ואז תראו! |
|
