|
חרדות קודמות
איפרו פניהן.
חוסר ביטחון עצמי
התלבשה יפה.
|
אימי רעדה מבכי גדול
מסתירה את פניה
אבי שהיה הגיבור הגדול
הפך לאבן
|
בסיום המגדל- ראשו בשמיים.
האנשים עמדו משתאים לגודל האירוע
|
חיים עלובים, ריקים מתוכן
שקרים שקרים לכל עבר,
הרס עצמי מהדהד
מתקלף מקירות החדר.
|
אני מנשקת אתכם
אהוביי היקרים.
סבי, סבתי, חברי, עולמי
|
נדמה לי
שאני סרטן
סרטן ההולך על הצד.
|
פעם, הייתי רפונזל!
שיערי היה ארוך וזוהר.
ומספר האבירים המחכים על סף דלתי
היה גדל יותר ויותר
|
שמיים מתערבבים במים.
ספינה בקו האופק.
אדם לא חושב פעמיים
כשמפסיק לו פתאום הדופק.
|
ואם תקשיב באותו רגע מדויק
בה השמש נושקת לים,
תשמע את החול לוחש אותו
מספר לשחף נדהם.
|
ולמרות זאת היא מחייכת
חיוך זך וזוהר
כל מפנה היא מברכת
למרות שהוא בסוף סוטר.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
כל כבשה סופה
שחיטה, אבל בדרך
היא נותנת
סוודרים |
|
