|
זה כואב. אני לא מצליחה לצאת מהיאוש הזה. קשה לי לנשום, ונראה
שבכל פעם שאני מוצאת תכלית כלשהי אתה לוקח אותה ממני. למה?
תן לי לפחות סיבה לזה. שאוכל לשאת את העונש שהוא חיי. הכאב
יהיה נסבל אם תהיה לו סיבה.
|
ואז מגיע הרגע הכל כך קסום
לא ברור אם מציאות או חלום
פשוט לא ברור אם אני מרגישה או חושבת
|
"זה לא יכול להיות..." היא מלמלה, "אני לא מבינה... למה שתעשה
דבר איום ונורא שכזה?" היא הביטה בי בעיניה הגדולות.
"אני לא יודע", עניתי מופתע. אני באמת לא יודע איך יכולתי
לעשות את זה.
|
אני מרגישה את החיים נוזלים ממני טיפה אחרי טיפה...
הדם אוזל לי מהגוף...
הפעם אני אצליח לישון ולא רק לשעה,
הפעם זה לא יהיה רק חלום חטוף.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
איבדתי טעם
בחיי.
איזו תושיה!
אדם שכרתו לו את
הלשון שולף
דו-משמעויות מן
המותן! |
|
