|
קח את האושר שפקד אותי
היום, אני לא יכול
ללכת לישון בגללו,
הוא דופק בי בשבעה
פטישים קטנים
|
באמת שאני רוצה לצאת מהמעגל הצר
הזה של אבותי בעלי-מלאכה
קטנים, זבני-חצר, בעלי-חנויות
|
הגשם מתאפק לרדת, הוא מתאפק
כמו הבכי
|
ואז קמה בי תשוקה פרועה לקשור לגופי
כנפים, ולהתעופף כמו נשר עז מעל הגגות
|
רד לעם, האנשים יכירו
לך תודה רק אם תדבר בשפתם
|
מה נופל, נופלים החפצים
שיש לי בראש;
עין אחת, ואוזן אחת, וצעקה אחת
השערות עצמן נופלות ממני
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
כל כך מעצבן
שמחקים אותך...
לא?
צרצר. |
|
