|
אני בת אלמוות בעולם הזה,
כמה הוזה,
אין חצי נחמה בעין פקוחה חלקית
|
את שחשקה נפשי
לעולם לא אקבל
|
זיכרונך יקר לי,
או שמא היית לי רק זיכרון?
מה יפה המבט באותן העיניים,
אותן העיניים, באותו החלום.
|
אל בדמותך פוסל על ידי ידיי הרעבות
מלטפות כל פינה עגלגלה
מחליקות את החומר
נוגעות לא נוגעות
|
בשעות קשות של אמת
אעמוד מול המראה
ואראה את עצמי כקליפה
|
המבדיל בין חושך לחושך
הב לי מעט אור
שגור תפילה בפי
החזר אמונתי
|
אני מהרהרת בך
עוטף אותי החושך
בה בעת שאני מייחלת לזרועותיך
|
זיכרון שלא נמחק
רק דוהה קצת
יותר ויותר
|
חלמתי שהלכתי לקנות לך שוקולדים
ולא סתם שוקולדים.
|
כל הרגעים נעים לאחור
ואתה ביניהם
|
נשכחתי מלב אהובי-
שעדיין חרוטים בלבי
כמילים שאין למחקן
ולא נותנות לי מנוח,
|
ספר לי על אהבה
על שושנה שצמחה מדם זמיר
על בכי של תינוק, שרק עתה נשם את האוויר
|
זיכרון המת
הקבור בשעווה לבנה,
והפתיל עודנו שם.
|
שני מבטים
שני חששות
ושמש אחת
|
אני בוכה על אנשים שאבדו לי,
בתוך עצמם, בפינות, בעולם
|
תראה אותם מלמעלה, ותצחק...מסומם, תשכח את הכל, תשתין עליהם
מלמעלה והם יחשבו שזה גשם חומצי...
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
ישבתם פעם על
החרא שלכם? אז
אני ישבתי, והוא
לא קשה, הוא
צמיגי.
איש מבולבל
במונולוג. |
|
