|
בפעם הראשונה, כששני ראתה את רוני, הייתה לה דעה מאוד נוקבת
עליו-
אידיוט.
|
כשהוא רק יצא לאוויר העולם, לא הרגישו בו בכלל.
היה כל כך שקט ולא מזיק, אפילו היה קצר יותר מכל חבריו שנולדו
איתו באותה תקופת זמן.
|
אני זוכרת שהיו שם המון אנשים... כל כך הרבה... כמו נמלים
קטנות...
|
היה בחוץ סוער - היום היה גשום
ישבתי לי בחדר - עם תנור חימום
חשבתי לי על כובע שעולה 30 שקל
|
כשאיתי מסתכל על העולם
ואני מסתכלת על איתי
כל העולם מסתכל יחד אתי
ורק אני
רואה.
|
חבר שלי אמר לי שפרצוף שמנמן זה יפה,
מיד לאחר שהגיש לי עוד מאפה
|
עם לב של מפלצת
וחזות תוקפנית כשל שבלול.
|
הוא - קורא לה "כונפה" בזמן שאחרים קוראים לחברות שלהם
"מותק",
היא - מחייכת באוויליות וקוראת לו "אינפנטיל".
|
להושיט את היד למשהו כל כך גשמי ונגיש למראית העין
וללכת לאיבוד בחלל הכלום העומד ביניכם
|
הסובבים צחקו ממצבי עד מאוד
הרי, איך מעזה מרוקאית פיסיקה ללמוד?!
|
יצא לכם פעם לחשוב מה למדתם במהלך החיים שלכם...?
|
מהרגע שפגשתי את אורית פשוט ידעתי שהיא חייבת להיות שלי.
|
טוב, זה לא החדר שלי, זה ציור שעשיתי על הקיר שלי.
|
שאני קוראת לזה "דיגיטל ארט" זה גורם לזה להשמע משו מקצועי :-)
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
זה לא אוכל.
אמרתי לו, גלידה
זה לא אוכל.
הוא אמר לי זה
כן. אמרתי לא.
הוא אמר כן.
אמרתי זה לא.
הוא אמר שכן.
אמרתי לו, גלידה
זה לא אוכל,
בריטני ספירס זה
לא מוזיקה, יורג
היידר זה לא
נאצי. הוא אמר
לי נכון, אבל
גלידה זה כן
אוכל. אמרתי לו
שזה לא. הוא אמר
שכן. אמרתי שלא,
הוא אמר שכן,
אמרתי שלא.
פינקי, שיחות
שהתנהלו באמת |
|
