|
כמו נפגשנו כבר פעם
כמו היינו אחד
|
אור ירח מלא
מאיר פני תינוקה
אשה מול הים
מגלגלת צחוקה
|
כמה עוד אשאל
את מי הועיד הוא לי
ואתהה -
מי יהיה שלי
|
בתוך הסגור המוכר, הבטוח
בתוך - הבלון הנפוח
צפוף לי. הצילו
|
כי כמהה נפשי אל הלא נודע
במצלולי ליבי שקע
|
קובע סדר יום לפי הטלוויזיה
ביום שני קבוע הוא יוצא
מדבר עם הפקידה החדשה בסניף הדואר
|
מאחורי שכבה של קרח, שם כלוא הלב
לא מתרגש משום דבר כבר, לא מרגיש כאב
|
אתה שייך לבריאה
מעופף בינם לבין אדמה
|
כשהבטתי למטה אל האדמה
הרגשתי איך משהו בי נקבר איתך
|
אך לפני דקותיים הייתי כבולה
וכל יום בי מטיף דרישותיו
|
הצדפים מפנים מקומם
לטובת הצלילות של ימם
|
אולי רק רצה לשוב אל רחם אימו
רצה עטיפה מושלמת
|
חושך. חלל. אבא הותיר
שירת מלאכי רחמים
|
לא, לא שמעתי תיקתוק
ורסיסים חדרו. המולה
|
אך מה שבטוח שלעד יקשר בשמך
הם אותם אנשים שאימצת אל ליבך
|
ואתה כה כואב ועורך -
רגלך היחפה נוגעת בי
|
אופל חסר כל
משעמם בחדגוניותו
ערפל דליל
מלווה אותו.
|
ובעצם אפשר לאמר את האמת
ולאמר זאת חד וחלק: הקיץ מת
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
לא הבנתי אם אני
שולח את
הסלוגנים המתחכם
שלי לבמה, לחמי
או לזה שמאשר
זה שבד"כ מתחכם
אבל הפעם שואל
ברצינות |
|
