[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יעל ביבל

אל היצירות בבמה האהובות על יעל ביבלאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי יעל ביבלאל היוצרים המעריכים את יעל ביבל
בסבב הזה, תבקש רק להתחבא מאחורי אותן מלים ותמונות
שיתמוססו לרגעים בועטים ויגידו הכל.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ביוגרפיה
ובעולם ה"אמיתי" הם התנהגו כמו שני ידידים ואפילו פחות מזה,
אבל המבט שלה שילח אליו אותות אהבה עמוקים והוא רק הבין, הנהן
בראשו והבין, לא יותר מזה.

היה שקט, כולם שתקו,
הקולות היחידים שנשמעו היו האמבולנסים ברקע,
הלילה הקר והשחור בישר רעות,
הם עמדו שם, בשקט, חיכו לגזרה הסופית.

מוסר השכל
מר מושלם בטח גר בקיבוץ אי שם,
בארץ לעולם לא, עם גברת מושלמת.
הוא בטח עצוב מאוד להיות מושלם,
כי אי אפשר לעשות אח"כ שום דבר.


לרשימת יצירות השירה החדשות
שואה
מי היה מאמין שהדרך אל המוות
יכולה להיות ארוכה כל כך?

ליבך פועם רכות הלילה,
כאילו להנציח זיכרון שכבר חלף.

אך בגלל עיוורונה, תמימותה המהממת,
היא נפלה לתוך תהום מעיינות
ולחייה שושנים, עיניה כסופה,
ליבה כלוא בינות קוצי הדרדרים

אהבה
שהמלאכים יחבקו את חלומותיך וזרי ורדים יהיו לך כנפיים
והכינורות המצייצים ילטפו את פניך השלוות
ואני אהיה שם לנשום את הניחוח, חמצן של אהבה. אותך

אהבה
שיבוץ אבני חן על פני
מים שקופים ועמוקים.

אהבה
רציתי לכתוב 100 סיבות לאהוב אותך,

אהבה
A simple start
Of a complication

עצב
Another bloody tear
Wets the falling rain
With her pain.

גורל
המבט שלי, עודף האמוציונאליות הצרובה,
הכאב וההזדהות,
הבנתי את שאמרה נפשך

הרהור
The sun has never been so blue before

I don't know what I will do,
I just know I love you.

געגוע
I miss you
To the smile and the laughter

מקום
Jerusalem, my home, my place,
Where I feel I belong.

אכזבה
I just wanted you to have a contact with me,
But I'm not god and I'm not a great spirit

גיהנום
In the name of
Death
In the power taking
Freedom

אהבה
I'm leaving,
I know...
I'll remember you
In every smile and laughter.

תחושתי
Fill your mind with sunshine,
With thoughts on today,
And tomorrow

גורל
You left my sole,
You wanted me to die,
I couldn't understand why
But it was so damn late.

אהבה
2000 stars and only one to make them all shine brightly,
He is the one for me right now...

כמיהה
Maybe tomorrow
All the shadows will be shadows of hope..

תחושתי
When the sun came down
And a wind of change
Was blowing out

ייסורים
מתנפץ בין שלל
זכוכיות החיים
נדקר, נשפך
נופל, נמרח.

אהבה
Sunshine in the afternoon
Blows all tears away

אהבה
Why,
When I'm looking at the mirror,
I see your soul in me and know,
It wasn't meant to be?

כמיהה
אם רק היית מבין שאין אישה בלי גבר,
שאין אדם בלי חווה,
שהלב שלי נמצא איתך תמיד,
שנשמתי לך ניתנה.

בדידות
היא אחת שמלאה בהמון אנשים.
היא שונה, מיוחדת... אנשים מטומטמים.
יש בה טוב של מלאך, שהגיע כדי למלא משאלה.
תינוקת שנולדה והמלאכים הפכו אותה לשליחה.

יחסים
אני לא יודעת מה לעשות...
אולי אני אוהבת אותך רק מרחוק?

אכזבה
אוכלת אותך במבטים,
מרגישה את הטעם שלך בפה,
לועסת אותך לאט לאט...

יחסים
ידידה שלך, בשבילך.
בשבילה ידידה?
לא רוצה.

איבדתי את הכל במערבולת הזאת...
מצאתי הכל.

געגוע
כי זה כל כך קשה כשהמטרה במרחק נגיעה
אבל עם כל נגיעה, אפילו הקלה ביותר,
נכווים עד העצם.

בדידות
לפלוש לשטח המוגן,
עם צבא ענק של חיילים...
חיילים כובשים, חיילי מלים.

כעס
אי אפשר לסמוך על אף אחד...
כולם תוקעים סכינים בגב...

שנינו יחד על אי המטמון
באי ודאות.
מחפשת את האוצר האבוד.

יחסים
השמש מתחילה להראות סימני עייפות,
היא צובעת את השמיים בצבעים עצובים.

אהבה
התאהבתי באל
ואין דרך חזרה,
לכל דמעה יש את טעם הים
ועיני תכולות כמו ליבו.

הרהור
אולי גם לך יש שאלות?
כמובן שזה בתנאי שאתה קיים אבל... האם גם לך?

היא יפה, כל כך יפה,
עם לב מלאך בוהק בתוכה.
היא יותר מכל מה שתוכל לדמיין,
לאף אחד אין אהבה כמו שלה.

אהבה
מדוע התאהבתי בך בעוצמה שמסוגלת להצית כוכב,
למה הכוח שלך, גרם לי להגיע אל משכנות ההר

אהבה
אל תעזוב אותי לעולם אהוב שלי,
אל תעזוב.

אהבה
אם רק היית כאן,
היית מאיר את האפלה,
את החדר החשוך הזה...

גורל
אני לא כמוך,
אני יותר קטנה ממך,
אני בת.
אני מעידן אחר.

געגוע
"אני מתגעגע", הוא אמר לי בשקט,
כבר כמה זמן שלא שמעתי את המלים האלה,
לא ממנו ולא מאף אחד.

געגוע
אני יושבת כאן עכשיו,
לבד, כמו הסתיו שעבר,
יושבת ובוהה בחום המצטבר
במרחב הלא מוכר שבביתי,
מחכה לשמוע צליל מוכר.

אני קרח,
נמסה ממבטך,
אני קרח,
משתתקת לידך,
קפואה.

אהבה
אני רוצה להשתחרר,
להיבהל, להסתחרר.
לעלות לשמיים, לשבת, לעוף,
לרוץ עם הרוח לצוף.

עד מות הנשימה,
איבוד הנשמה,
היא סובבת את העולם,
הרוח הרעה.

גורל
אם רק הייתי מחכה,
אולי זה היה קורה.
אם לא הייתי מדלגת על החיים

אהבה
אתה האדם הכי יפה.
הכי טוב, הכי קרוב...
אתה שומר על אנשים,
מלאך שומר.

אתה יודע?
לפעמים האמת היא לא מה שחשבנו
היא לא מה שקיווינו
ואולי דווקא כן.

בדידות
כבול בשלשלאות מתחת לים,
דמעותיי סוחפות אותי אליך
ואתה מגיע ומטביע אותי בחוסר אהבה.

הרהור
ואני שאלתי אם אפשר,
קיוויתי שאוכל,
כמעט ידעתי שניתן
להפוך עיוור לרואה.

בדידות
את לא מרגישה את הטיפות
שזולגות מעיניי עכשיו,
את לא יודעת איך זה להיות מאוהב.

קולך נחוש אבל איננו עוד קולך,
את כבר לא את,
אחרת,
הולכת לקבור
תינוק שעוד לא נולד

שיער שיבה של ילדה קטנה
נשפך על כרית זהב,
ברחוב יפו על הספסל.
מכוסה בדם קדושים יבש,

ערפילי
והרי אומרים שאנשים קטנים עושים צל ענק
רק כשהשמש שוקעת, אז למה גם ביום הכל שחור?

בדידות
ראש בקיר, מראה נשברת.
מצב אבסורד.
סופה רועמת.

גורל
השמיים כבר ריקים מכוכבים.
כל פעם עוד כוכב נופל ועוד אחד.

יחסים
בינך לביני,
אין הרבה יותר מכמה כיסאות שבורים
ואני ביניהם, כמו תמיד...
כי אני מחכה לאמת
ואתה מחכה לזמן שלא מגיע.

הרהור
אולי חלום, אולי מציאות,
אולי הרווח הצר ביניהם
שגורם לנו ליפול לתהום החיים.

בית קטן עם גינה,
קירות לבנים וריצפה מבריקה,
מנורות משתלשלות בחוטי זהב ואושר
מתקרת שמיים כחולים
עמוסי עננים רכים.

שוקע בליבי שמלא בליבך.
מרימה אותו והוא נופל חזרה.
בלי שליטה.

אהבה
במקום שאין בו תשובה
סופית
חוץ מתשובה אחת,

שם יש אהבה.

ערפילי
רוח ערש מתפשטת
על תקרה שחורה.

אהבה
סירות מפרש שטות
אל עבר הים הפתוח,
נבלעות בליבו של הים,
נעלמות.

הרהור
אני מקווה,
אמשיך לקוות
שיהיה טוב בסוף,
שהאור קרוב להאיר את עיניך
ושליבך ילך בעקבותיו ולא יתרחק.

אהבה
שני לבבות נפתחו,
שני אנשים נפגשו

אהבה
גלה לי את סוד הצמרמורת והפרפרים בבטן,
גלה לי את סוד הכוכבים והמלאכים.

אהבה
לחיוך
והשקט
שלנו
בזמן שהלב
הולם
במהירות
והעיניים נעצמות.

געגוע
חיוורון- של הנפש,
רועדת,
מדממת
והלב שותק.

הרהור
ואם יש הגיון אז מהו?
דבר שגם האדם החכם בעולם...
לא יוכל להגדיר...

תחושתי
אין
לחשוב ב
היגיון?
אולי
שורה דקה
נמחקת
או שמא
ספר
שלם
נכרך.

אכזבה
רוח פרצים הנושאת בקרבה
רעד של סוף ספק התחלה
אולי זה נגמר מה קרה
לא קרה

אהבה
והנה היא הולכת,
בועה, של צל, שלה,
של התגלמות אהבתך
וחלק ממקור דמעותיי.

אכזבה
דמעות של מלאך
כמו עוף חול מנסות,
להחיות את ליבי מחדש.

והעננים עכשיו רכים,
התרוקנו מדמעות.

עצב
דף ריק ואין לי מלים...
מלים לתאר תחושה כל כך מוזרה,
מלים לתאר את הפרידה הזאת...

בדידות
אתה נעלם בתוך בית,
בית עם ארבעה גלגלים

בדידות
איך אפשר לחשוב על דבר כל-כך הגיוני
ולא הגיוני ולתאר אותו במיליון מלים,
שלא מראות אפילו חלק מההרגשה?!

אהבה
מלאה בסודות,
שקטה מעל לפני השטח.

תחושתי
פשוט חיוך.
אור מהנשמה.
אושר.

יחסים
ה"אני" במראה שבוחן אותי,
רואה את עצמי בלעדי,
בלי נפשי, בלי ליבי,
בלי אני.

אהבה
התשוקה שלי,
זוהר פנייך
שגורם לליבי להאיץ
בכל נגיעה ומבט.

אהבה
עוד דקה,
רגע קטן
שנרשם בעבר
וחוזר בהווה

עצב
דמעה ועוד דמעה ועוד דמעה נוטפת,
והדף רטוב, ספוג,
בדמעות של אהבה.

בדידות
הולכת על קו המים,
גלים קטנים עוטפים את כפות רגליה הרכות.
גרגירי חול קטנים נדבקים אליה
וכמוני גם הם - לא רוצים לעזוב.

אהבה
היד הרכה שמונחת על כתפי.
הכתף הרכה שנותנת לי להישען עליה.

היא מהות החלום,
אל מעבר לגבולות הדמיון

יחסים
הוא זה שמסתיר אותה וגורם לירח לזרוח,
היא מדביקה בדמעות הכאב את הכוכבים שבליבה.

כמיהה
אולי יגיע יום אחד...
יום שקט כזה.. בלי סערות.

ביקורת
הילדה הקטנה הזו,
שלא מבינים שהיא לא קטנה,
הילדה הקטנה הזו
שאף אחד לא מבין

גורל
היא לא בכתה אף פעם,
היא הייתה הילדה שלא בוכה.

יחסים
לא מבינה מה קרה...
פתאום מפלחת את הדממה צרחה,
שחודרת בי כמו סכין ופוצעת אותי מבפנים...

עכשיו עצוב אך שמח,
מנסה לעבור הלאה ולא מצליחה,
אין מוצא מאהבה,
הלב לא שוכח.

תחושתי
כאב פסיכוסומאטי
סוג של הזדהות בלתי נסתרת בעליל

המלים שבשיריי הן כמו
מילות דיבור נפשי.

השקט שאני מחפשת אבד,
ביחד עם המקום שלי,
ביחד עם הפינה הקטנה
המקלט שמקבל אותי תמיד.

השאלה
שטמונה בליבי,
בנפשי,
בנשמתי.

מצב
הפכנו את האביב לסתיו
את הכתום לאפור

אהבה
אתה הסם שלי,
זורם בעורקיי, מכיל אותי.

גורל
היא ישנה באין מפריע
על הספסל בגינה.
רק ירוק מסביבה...
ציפורים מצייצות.

אהבה
כשהיית אתה.
הלב רועד בצורה מוזרה,
כל הזמן.

אהבה
המלאך שבתוכך לוחש לי,
להיכנס,
לא לחשוש,
לקחת סיכון...

הרהור
דרך

גורל
קנאה לוחשת,
משתלטת על נשמות של בני אדם,
מתפשטת,
מכשפת,
מפילה אחד, אחד,
את כולם.

אהבה
כמו אל ירדת ממדרגות שיש לבנות
ואני, פשוטת העם, נפלתי למרגלותיהן
וחייכתי.

תחושתי
ככאב מיותם,
ממרר ביגון על פחדו,
על נצח אבוד בין שבילי הזמן
שנסחף עם דמעות השמיים

אהבה
ופרפרים כחולים ורודים
פרחים מלבלבים על גבעות התום
ורק אנחנו שנינו כאן,
רק שנינו,
עוד חלום מתוק שהתגשם
עוד מבט אחרון...

געגוע
עכשיו עם שמץ דמעה
מתהפכת בעצמי
מתפוררת,
זו עדיין אותה התכלת
אך השמש עייפה.

נכון, מצב כואב,
אבל הלב... הוא רק חולם על מי שבאמת אוהב.
וזה לא הוא.

אהבה
אם לאהוב זה פשע
אני צריכה להיות במאסר עולם
וכשאני איתך,

געגוע
זה רק אתה שכיבה אותם
בשנייה שהלכת

גורל
סודות מן העבר
מחלחלים דרך חורים בזיכרון
תמונות רצות במוח אבוד.

ביקורת
רק כשהיא עוזבת
מורידה את המסכה,
רק כשהיא עוזבת
היא אוספת בגלוי את השברים
להם גרמה...

אהבה
ומצאתי תשובה אחרונה
שעודנה לא תשובה,
היא עוד תצמח להיות התשובה שלי

אינטרוספקטיבי
אז לשרוף את הזמן,
זה רק לשרוף את עצמנו
ולתת לזה, מסיכת משמעות אחרת.

אהבה
אוסף אותי אליך,
מלטף לנשמתי,
מכבה את שתי עיניי
ומדליק את ליבי.

ביקורת
היא הייתה כל כך תמימה
אך הגלים קראו לה
לקפוץ ממצוק התמימות
היא כבר לא ילדה,
לא אישה.

מצב
חבל
שזה היה רק חלום.
חבל
שמחר אתעורר שוב לבד.

ביקורת
ואתה בוחר להתעלם מהעובדה,
שיש אנשים שיכולים להיות מאושרים
גם בלעדיך
גם בלי להיות צמודים אלייך,
במשך כל חייהם.

אהבה
בעיניים מבריקות מביטה בו,
בתודה ואהבה
כי הוא האחד שאהבה נפשי,
בשבילו אתן הכל.

גורל
לא ידעתי מה לעשות עם עצמי...
כי בתוך תוכי משהו אמר לי לעצור את זה שם...
לא להסחף לתוך מערבולת ללא יציאה...

הגוף שלי רוצה להבריא רק איתך,
בשבילך,
בגללך.

ערפילי
הרוס,
כציפור שחדלה מלעוף

יחסים
שטיח שעבר דורות
ופרוס מקיר לקיר בסלון ביתי,
משתרך כצל אפור
לרגלי ליבי,

יש הרבה פרידות בעולם...
הרבה חיבוקים מכל מיני סוגים...

כמיהה
חיה בדמיון,
מרגישה בעבר.
חושבת עתיד.
לא שייכת לעבר הזה.

מצב
בעולם של מראות,
עולם של מצלמות...

תמונה ראשונה,
סרט ראשון,
ניצוץ של דמעה
עם חיוך שמתפשט
ונסגר לפי קצב פעימות הלב...

רומנטיקה
אותו חלום מקסים...
שאולי ביום מן הימים,
גם יתגשם...
ואם לא, אז לפחות ניצלנו את הזמן...
של החלום המתוק הזה...

כמיהה
החלום כמעט נגמר.
החלום שהוא בעצם מציאות,
חלום מדומה

גורל
ומי אני? מיהו הצל הניבט אליי ממעמקי הראי הסדוק?
מי הוא הנער, האב, הקשיש, הנופל לרגלי נערה בת החן?
מי הוא מלאך, פצוע מחיצים על פני שלולית דמו של הלב?
מי הוא אוהב?

הרוח מזיזה את העננים הרכים,
השמש מתפשטת על צוקי אוהבים,
הטוב נמצא כבר בכל ציפור, פרח,
שכשוך מים ומלה קטנה.

הרהור
הוא מבין, מסתכל על השמיים ויודע,
דמעות של מלאך נטפו על ליבו
וריפאוהו מכאב.

בן אנוש יושב בפתח בית,
על מפתן הליל,
וחושב.

ג'ננה
בא לי לכתוב על טישו...

מצב
יום הדין הגיע,
שמש שולחת קרני קלשונות,
הורגת ללא חרטות,
רוצחת חלומות.

ג'ננה
אדם קם בבוקר,
נתקע בקיר.

בדידות
מלאך המוות בא לביקור אצלי,
ביום הולדתי ה15,
הוא לא הספיק להבין שהוא האהוב,
שאותו אני רוצה

יש בו משהו תמים,
אולי במבט שבתמונה,
משהו טוב ורחוק,
לא מוסבר.

אהבה
אין מה להגיד על התחושה שטמונה במראה אחד-
לראות אותך צוחק, בחדר של אחיך,
על המיטה, בזמן שאנחנו צופים בערוץ המוזיקה הרגיל
וקר לי אז אני לוקחת את השמיכה ומתכסה בה.

על מיטתה של ילדה קטנה
ישן כעת מלאך
שנת יופי נצחית.

אהבה
יקיר, הדמעה שנוצצת בעיני רוצה,
לחזור להיות איתך,
עוד קצת.

יחסים
עולה ומגיע לדלת שלו.
דופק ונכנס.
מתחיל ללטף אותו ולנשק,

הרהור
כאב, מי אתה בכלל?
עוד דבר לא מוגדר שמכיל את הכלל.
אתה גורם לעצב אצל הרבה אנשים,
מהו העצב?

געגוע
האור נחלש...
מהבהב... מתרחק.
נבלע באפלה של השמיים.
מכוסה בעננים קודרים וכבדים.

אני משחקת איתו והוא מתנהג כמעט כמוני...
אני יודעת שזה מוזר להזדהות עם כדור,
אבל הוא כמו הנשמה שלי, רק שהוא חופשי...

גורל
כוכב צעיר,
כוכב קטן, כוכב נופל,
כוכב נשבר.

אהבה
הכאב והשמחה שעברו בינינו, הכאב הכי מאושר שהיה לי.
המלים שהצטלצלו באוזנייך כמעיין כוכבים נופלים
ונשקו לליבך ולא נטשוהו ולא ינטשו,
כל מלה כדמעה המחייה את הנפש שלי ואת הרגש שלך.

אהבה
כמו חלום, כל האפשרויות פתוחות,
פעימות הלב, רעידות, חיוכים.
כמו חלום, היית איתי,
על מיטת עננים בשמיים.

הרהור
ולמה ירית בשחף?
ולמה פצעת בי?

אהבה
לקחו לה את הכנפיים, אלה שאמרו שתמיד ישמרו,
והיא נפלה בכנפיים שבורות,
התפרקה לתוך תהום ליבנו.

אהבה
כשאני רואה אותך,
הלב שלי נמס,
הכל נהיה פתאום כל כך שקט,
רק אני ואתה

אהבה
כשאני חושבת עליך,
אני נמצאת בעולם אחר,
עולם מדהים, קסום,
מלא בציפורים.

אהבה
ילד שלי,
זריחת כל הקשתות בענן

הצהרת אהבה.
נכתבה בשקיעה.
בין השמש לירח
בפגישה ראשונה.

אינטרוספקטיבי
יריקה על בד לבן
כתם צף
על פני מים זכים

כמיהה
לא ביקשתי הרבה...
רק קצת אור ושמחה...
לא ביקשתי כמעט דבר...

אהבה
שוב אתה חוזר לבקר בתוכי,
בלילה שבין היום לאתמול...

תחושתי
מראה את כל הצדדים הרעים,
כאילו אין לו פנים או חוץ או...
או משהו אחר, להיאחז בו, לצוף.

כמיהה
רוצה שתבין שלא הכל שחור ולבן,
יש גם צדדים אחרים לעולם.
יש צבעים נפלאים, צבעי אהבה,
ולי יש הכל, יש אותי... ואותך.

אבל האמנתי,
תקוותי העניקה לי כוח
להתיישר בחזרה,
להמשיך לנסות, לעולם לא לוותר.

גורל
לא יכולה כבר לשמור בבטן.
לא יכולה לספר.

מפחדת...

ביקורת
לא מגיע לי
שתהיה שלי,
אני רוח מגיהינום,
עטופה בארס.

ביקורת
אולי אני נפש טועה
ששוחה באי שם
ומחפשת תשובה.

ביקורת
היא הרי רק המשענת
לרגעי המשבר של העולם.

אתה לא תבין לעולם
את רגעי המשבר והבכי,
הבכי על המרחק והבדידות שלי בלעדיך.

אהבה
היום מצאתי שאין תחליף,
כי כל שיר, מזכיר לי אותך
או מזכיר לי שיר אחר
שמזכיר לי אותך.

פגשתי בו על שפת ים,
שליו וזחוח הוא נראה בעיניי.
כל מעייניו נתונים בשיחה עם הטבע.
כל מילה שלו, שאיפה או נשיפה

גורל
הנפש מתנפצת
על מסך של אשליות
כחלום מתוק שהופך לסיוט,
דמיון שהופך למציאות.

אהבה
לחוש הכל מתוך מבט עמוק
חודרני אחד
ודרך,
דרך חיוך קטן וחיבוק
להרגיש דרך מעט,
ביחד.

ביקורת
צריך את השנייה הזאת,
הרגע הזה של פורקן
שאף אחד לא מבין את אלה
שמוציאים במקום לאגור בפנים.

מצב
אין הגלדה בלי חתכים
אין ארון בלי מתים
אין אהבה בלי נפגעים,
אין כאב בלי שמחת חיים.

אהבה
הוא מצייר במכחול
את אורות הירח
באבק כוכבים
שלקח ממעיינות ליבי.

בדידות
הכל שונה...
כמעט וברור לי.
לא מזכיר לי שום ליל קיץ קודם.

הרהור
ולמה...
למה בכלל מרגישים?

געגוע
ועם כל נשימה אשר בוקעת מן המרחק
מיטלטל לו עוד ענבל ברוח
ומבשר את קרבתך

על הקצה,
תחת ניצוץ כוכבים נכחדים
שנופלים בכל פעם
שמישהו נופל,
הולך.

ערפילי
רדיקליות
כי מה זה בעצם משנה?

אתה מת שאני אגיד לך
"שונאת אותך",
אתה מתפלל שאני ארפה,
את רוצה שאני אעזוב אותך
ואלך ואשכח.

אהבה
הם מלטפים אותך
עוטפים אותך...

אמרת לי את אותו משפט.
התכוונת אליו...

מרגישים את זה בנימה.

גורל
מקום קטן...
מסריח... מלא בצבע שחור...

תחושתי
ובעיני נידלק הניצוץ של פנינה בוהקת שנחבאת אל הכלים
ובשיערי ברק של שמש על פני גלים
ובנפשי ייאוש ואושר...
ובליבי חיים.

ביקורת
היא אוכלת המצאות,
מיתוסים לא יפיקו פירות
רק חלומות מוכתבים,
לא אמיתיים,

הרהור
מוזר הוא להביט בך
ולא להבין,
מה עובר עלייך,
לא לגעת, לא לדעת
מה לוחש ליבך.

שואה
ויום אחד אקום,
ואם אקום,
אם אחיה,
מי יציל אותי
מהמוות בו אני שרויה?

בדידות
מחברת שורות ישנה, מרופטת,
עם כריכה חומה אפורה,
מכוסה באבק ובריק.

געגוע
עוד יום עובר.
עוד שנייה שנראית כמו שעה.
עוד שבוע, עוד שנה.
יושבת כאן, מחכה.
מחכה לשלושה אנשים.

רומנטיקה
אהבה גדולה,
אהבה יפה,
כמו בטנגו,
צריך בשבילה שניים.

גורל
במיוחד אם זה הלב שחולה
שמתפתל מכאבים בתוך גוף שהפך להיות חסר חיים
המוח שפועל נון סטופ
והרגשה של פספוס של משהו,

הרהור
אושר, צריך להיות מאושר,
שהחיוך לא ירד מהפנים
השמוטות האלה,
אבל איפה אני בכל הסיפור הזה?

הרהור
פחד לשקר למוכר לאהוב
לשנוא לזר לקרוב
לעצמי

תחושתי
ואת הרגשת בטוח
לא הרגשת את הקור
מצליף בפניך
אמרת את שאמר ליבך.

הלב שלי התחזק.
לא אכפת לו מכלום.
סופסוף הבין שהגיון הוא לא פיתרון.

הוא יפה, פשוט יפה.
יש לו ידי זהב.
הוא מלאך קטן.
כשהוא ישן יש לו הילה.

מלה אומרת המון
אבל לא יכולה להחליף כלום.

אהבה
חייל שלי... יפה שלי, מתוק
תקשיב ללב שלי שצועק, שצורח מרוב דאגות

הרהור
ושוב נשאבת לתוכו,
לתוך עיניו החומות,
הגדולות.

מצב
אני יודעת
זה כואב,
ואין מה לעשות.

גורל
חושך, חושך לבן.
מערבולת צבעים

מצב
על ספסל בין ירוק ופרחים
לאדמה קשה ובדלי סיגריה
אנשים מוחקים חלקים מהתמימות שלי
ומגלים חוכמה והיגיון

הרהור
כמה שניות ודקות וימים
של מחשבה
על השנייה הראשונה
בה אביט בעיניך שוב
ואחייך.

היא טהורה, ירדה משמיים.
היא חצי מלאך-חצי שטן,
היא יצור אחר.

הרהור
מה היא רוצה?
למה אני?
משתנה כמו זיקית,
משחקת בליבי.

כמיהה
משכן...
משכן של מלאך.

מנסה להגמל ולשכוח,
את טעמו המתוק הנורא
של המשקה שגרם לי כל כך הרבה סבל
ונתתי לו אהבה.

אהבה
וליבי עיוור, עיני רואות טוב,
רגליי לוקחות אותי היישר לזרועותיך.

עצב
הוא אוהב בסתר,
שונא על מפת הדברים,
לא מבין שרואים
את החושך בעיניו.

דחוס בתוך נייר פחוס,
אמת גלויה כשקר.

אהבה
רוצה לנשק את שפתיך,
לחבק את גופך,
לתת לך,
מעצמי.

התאהבתי בה, נסיכה יפה, מהממת.
כל כך יפה... כל כך מיוחדת.

תחושתי
כובד, נפילה.
משקולת שנזרקת בלי יכולת...
בלי יכולת לכלום,
יכולת אחיזה.

כנראה שזהו.
אני נפרדת ממך.
ממלאך שלימד אותי המון.

אהבה
נקודות ופסי עופרת
נמרחים על חתיכות עץ דקות
שמשקפות אל ליבי
ועיני בורקות ממי אושר ועצב...

נקודה רגישה,
חשופה.
ניצבת במעטפת
השאלה,

ג'ננה
איך מרגישה דרבוקה
כשעל ראשה מתופפים?

אהבה
ואני מרגישה את חום גופך
עוטף את נשמתי,
מחבק אותי ולא עוזב,
לא נותן לי ללכת,
לברוח, להתרחק.

מצב
בכי עצור בעיניים
חומות עצובות
והנפש כואבת.

אהבה
מרגישה את הטעם שלך...
טעם של נשיקה ראשונה.

ערפילי
דבר קטן או גדול,
דבר חשוב, משמעותי.

געגוע
סוודר חום-ירקרק,
שעוטף אותי גם אם לא על בשרי,
מגן עליי, על נשמתי.

תחושתי
סוס נפוליטאני גאה,
מסתובב באורוות המלך הפרסי הראשון.
צועד בראש מורם וזנב מונף,
גאוותן.

כעס
כי את אישה עם כבוד
את לא חוזרת בדברים שאמרת
את לא מאמינה בלתקן את העבר
תמיד לימדו אותך להסתכל רק קדימה.

תחושתי
כוכבי שלכת
מתרוצצים על פני
שמיים אבודים

אהבה
כל שנייה מיותרת שמתבזבזת עלייך בשמחה,
הורסת לי סיכויים ובונה;
בונה עולם חדש של מחשבות וזיכרונות ואהבה וחיוך ודמעה,
נצח של כאב ואושר, של שניות שמתבזבזות עלייך בשמחה,
בשביל סיכוי קלוש.

הרהור
זה סימן טוב
לקשת בענן
עם כמה ציפורים מצייצות
ורוח בין ערביים
מלטפת.

הרהור
ל א עוזב.
ל א רוצה לעזוב.
ר ק מכאיב,
ר ק גורם לי לבכות.

מצב
זה השקט הרועש
שמבשר טובות
על התוצאה בלוח המשחק,
שנייה לפני שריקת הניצחון.

אהבה
עוד שקט וצחוק לטופס החיים,
עוד חיוך שנרשם על מצע לא ברור,
עוד סחרחורת ודפיקות לב מואצות
עוד שתיקה.

להיות במקום אחר,
לברוח.
לאבד את הכיוון
בכהות חושים.

הוא חי כל חייו בתוך לב,
מרפא את כאבו
בדמעותיו.

הרהור
בוא ניזכר בפעם,
אני ואתה בחדר אחד,
בלי דמעות, בלי כאב,
בלי מלים דוקרות.

שואה
נושרים עכשיו עלים צהובים, אדומים, חומים.
עלים יבשים של דם קרוש וסיום,
נושרים אל קרקעית הבור עם משפחותיהם,
אחד ועוד אחד.

אהבה
אדון וגברת -
פגישה עיוורת,
הוא גדול,
היא קטנה.

אהבה
כי גם אם יש אדם
שמפחד מאין,
גם לו יגיע יום
בו ירא ויצנח ארצה.

אהבה
כשהיא קרובה אליי
ומחייכת,
היא כמו פיה טובה
שמגרשת את השדים
מעל כנפי נשמתי.

ביקורת
עיוורת ממציאות שמעולם
לא הייתה שלה,
בועה שהתפוצצה מאוחר מדיי

בדידות
גיליתי את פני הירח...

גורל
מתפורר מבפנים, מתפרק
נמחק עם המציאות הגוברת
לא מספיק לעכל
מציאות חדשה לא מוכרת.

כל מה שמחזיק אותו למעלה
הוא חלקיק שעם קטן,
שומר לו את האוויר.

הרהור
כמו פרח מדבר.
שחי ומת בקושי...

יחסים
לא להשליך
חיוכים של אהבה
למיכל האשפה הגדול
שבקרן הרחוב.

הרהור
באור, אור מעומעם
לא ברור מה יביא עימו הזמן
והקור חודר
לא ברור, לא שבור

אכזבה
שלווה תחת פיצוצי מלחמה
דממה אפורה.

יחסים
ליבי ליבו,
רוחי, שלו,
צל אמת שמכסה
על טוהר נפש.

שכול
צועדים המונים ללא סוף
מנשימתם הראשונה
ועד נפילתם האחרונה.

שכול
עוד אבן מושלכת ליאור
עם עשר דמעות של כאב,
מבין קני סוף חומים
עוד אמא בוכה, ילדים נפרדים.

אכזבה
לא רוצה להאמין באמון שנשבר.
רוצה שימשיך להיות טוב.

אתה קצת יותר מדיי טוב...
אתה קצת יותר מדיי טוב מכדי להיות אמיתי.

הרהור
מים מכסים אותי ברכות,
מחממים אותי ומלטפים אותי.
דואגים לי... לא מטביעים.
אני צפה.

ערפילי
רוח באה, חלון פתוח,
אוספת אותי אליה.
כמו ענן שהלך לאיבוד,

עצב
חושך,
רוח קרה נכנסת לחדר...

רוצה לעוף לפרוש כנפיים,
לעוף לגעת בשמיים,
שמיים כחולים עם שמש חמה,
שמיים יפים שמוחים כל דמעה...

שואה
רכבת המוות לשחור,
מחנק וחולי, פחד.
מעבדות אל המוות-
החירות לא קיימת פה.

אהבה
אוהבת את מי שאתה,
את מה שאתה,
אל תשתנה לעולם.

רק רציתי לראות אותך.
רק רציתי שתבוא,
פתאום הגעת.

אהבה
רק שנינו באווירה של נרות ורוח מלטפת,
באווירה חגיגית ושלווה, רק של שנינו.

רומנטיקה
תזכור אהבה מהי ומי נתן לך אותה.
רק תזכור...

מצב
כולם אומרים שעדיף למות ולהישאר ביחד,
אני רק רוצה לצאת מהרשת שחונקת אותי.
מסריחה אותי ואת החיים שלי.

המלאך עם ההילה וידי הזהב
יורד אליי שוב.
השמיים נפרצו...

שטן נובט מלב מלאך
מטוב ורוגע
לנשמה חסרת נשמה.

מצב
דמעות של תסכול
ממר גורלנו.

אהבה נכזבת
עוד קצת זה יוצא.
ברק בעיניים, הצפה...
שיטפון מאהבה.

אהבה
מחכה לטוב שיגיע ממך, שינחם וישמור וישגיח,
מחכה שתתני לי להרגיש קרובה כמו אז,
כמו אתמול, כמו לנצח.

אהבה
זה שיר בלי מנגינה, בלי עלילה,
פשוט שתי מלים וקהל יעד אחד.

אהבה
בבועה של אור,
בשדה הקרב,
בועה של שקט...

תחושתי
מחפשת לי שקט נפשי
מקום של גאות ושל שפל
מקום שיהיה רק שלי
מקום של שלווה וגם שקט

אהבה
עוטף אותי בך,
חושף עוד פיסת אמת
והשמש מתרחקת ונבלעת-

אהבה
מול שקיעה אדומה בוכייה
ישנו ים אדום מחויך,
ועיני אש מאוהבות,
נבלעות בעין הסערה,
סערה כחולה,
עם לב אדום,
בתוכו תבער היא לעולם.

ביקורת
חשבת שכבלת אותי
בשרשרת השלמות
שיצרת מסביבך

אכזבה
תחזיק את עצמך חזק,
אני אקנה את השרשרת

ייסורים
ונופל

נופל

בורח.


צורח והשמיים אדומים.

שואה
כלוב,
כלוב של חיות,
עם גדרות תיל וחשמל.
כלוב שחור
שמסביבו הכל ירוק.

אהבה
אי אפשר לעולם להרפות וללכת
כשיש אפשרות במרחק נגיעה
שהוא גם מרחק נפילה
או מרחק נסיקה.

ג'ננה
תקועה לי עצם בגרון
ואני לא יכול לנשום
אני צריך עזרה דחופה!
מי מתקשר למשטרה?


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הרהור
לפעמים הייתי רוצה ליפול בעמק עם כנפיים שחורות וסדוקות.
הייתי הולכת לי בשקט באין מפריע ומסביבי - שקט.
אף אחד לא היה מבחין בי או בכך שאני נמצאת בסביבה,
רואה ובלתי נראית כמו רוח ים קרה.

התבגרות
תמימות זה להאמין פעם אחר פעם אחר פעם,
באמונה שלמה חסרת ספקות.
תמימות היא שיבגדו בך פעם אחר פעם,
אבל אתה תנסה לראות את הטוב באנשים
ותאמין בכל פעם מחדש.

כמיהה
If I could be with you,
If you could love me too,
If you could, I would run to you.
If you could just' Love me too.

הרהור
He is sitting on a log
In the corner of my heart.
Annoying me and my thoughts.
Disturbing the beating of my heart

אהבה
I don't have many things to say,
But I think that three words are enough.
These three words are special because they come right from
my heart.

יומן
אתמול אבא אמר לי שהוא אוהב אותי,
שהוא תמיד יהיה כאן וישגיח שאני בסדר
ועכשיו אני פשוט לא מבינה מה קרה לו.

אהבה
אהבה מסובכת,
כמעט כמו החיים עצמם,
החיים בנויים מדבר אחד
שמסבך אותם לחלוטין - אהבה.

אהבה
חברה אמרה לי פעם, שבעולם אין רק אהבות נכזבות,
ת'אמת שהיא צודקת כי אחרי הכל...
אם אהבה נכזבת אז זה עדיין אומר שיש אהבה,
ואהבה סה"כ זה דבר יפה, דבר מתוק...

אהבה
שכחתי להגיד לך בפנים עד כמה אני אוהבת אותך,
ואני מתחרטת על זה כל כך,
למה לא אמרתי את זה כשראיתי אותך?

חלום
חיבקתי אותך הכי חזק שיכולתי.
לחשתי לך שאני אוהבת אותך...

מכשפה רעה...
חיים שלמים ישר לפח האשפה.

אם רק היית יודע אפילו קצת, מכמה שאני אוהבת אותך...

פאק... אמרת לי דברים כל כך נכונים, כל כך עמוקים וכל כך...
לא חשבתי שמישהו יגיד לי דברים כאלה בחיים.

אהבה
איך פתאום נכנסת לחיי, בלי שום הזמנה, פשוט נכנסת...
אני התאהבתי מיד, במבט הכובש שלך שהסתכל לי לתוך הנשמה...

הרהור
כששתקתי, האמנתי כי השתיקה תנצח,
הבנתי שזה לא כך ורק אם אעזור לשתיקה להתנפץ,
לחלום יהיה סיכוי להפוך למציאות.

אהבה
ואז הסתכלת עליי במבט כן, מבט מבין. כמו קורא אותי כמו ספר
פתוח, פתוח בשבילך. הסתכלת וחייכת ואמרת לי. אמרת לי מלים
אמיתיות, מלים יפות, פשוטות. לקחת לי את היד ואמרת לי שזה לא
נורא, שנדבר והכי חשוב שאני אשמור על עצמי.

הוא ואני
אני מתכוונת לעשות צעד.
צעד ענק שיסביר מה אני רוצה.
עוד כמה דקות אני אחייג אלייך,
לאט לאט, סיפרה סיפרה...

זוגיות
כמו הסתיו הגעת אליי,
פתאומי, משתנה... לא ברור.
ועבר הסתיו ובחורף זה קצת התבהר.
ואביב, ופריחה.

היפרדות
רצחתי במבט קר סיכוי ללא סיכוי עם מלים חדות כמו תער.

בשעה מסוימת,
כל יום, קצת לפני הזריחה.
יש את השעה הכי חשוכה שקיימת...

אינטרוספקטיבי
התוצאות הראו כי מלה אחת יכולה להגיד הרבה יותר מחיים שלמים,
כי החוזק של הנפש חזק יותר מכוחה של יד...

אהבה נכזבת
זה לא הוא...
זה פשוט לא הוא.

אהבה
בעולם יש חושים... 5 חושים.
ככה כולם חושבים... לא?
אז זהו שיש חושים מיוחדים...

עולם מוזר... עולם של דווקא.
הכל בו דווקא...

הוא ואני
וחשבתי על השיחה, על כל הדברים המדהימים שאמרת לי.
וחשבתי על זה שאתה הבנאדם הכי מדהים בעולם, הכי רגיש, הכי
אמיתי שקיים.
וחשבתי על זה שפתחת בפניי את הלב שלך, אמרת לי הכל.

בסמטאות ספק חשוכות, בשעת דמדומים,
ליד רשתות ענקיות עם ריחות של דגים.
שאריות של יום האתמול...
וליד בניינים ישנים, עתיקים.

הוא ואני
אתה הוצאת ממני את זה, היית הראשון... זה היה בגללך, בזכותך.
וחשבתי על זה בלילה... חשבתי עליך, יא דפוק!
וכתבתי את זה ביום למחרת.

אהבה
יש קוראים לזה חלום או משאלה.
יש כאלה שאצלם זה הדבר שמחזיר את התקווה.
זה רצון, זאת בקשה, זה חשק...

התבגרות
גוף אחר? חיים אחרים?!
מה אני? מי אני? למה אני?

הרהור
זה הכדור ההוא שלקחתי.
שהוא חסר צבע ומלא בצבע
והוא לא שחור ולא לבן.
הכדור האפור הזה של החיים.

חוסר אונים
חזרתי לתרפיה שלי-הכתיבה הזאת,
אני לא מבינה מה קורה לי
ואיך דמעות צצות כך סתם פתאום.

אהבה
לראות אותו עומד בצד ולנשוך את השפתיים,
לרצות אותו ולהישאר רחוקה.

אמונה
לפעמים קטן יכול לפגוע המון.
כי לפעמים יכול להיות יוצא מהכלל וחד פעמי,
אבל יכול גם להפוך לשגרה.

אהבה
את הנשיקה הזאת, אני אשמור לרגע בו תרצה לקחת אותה,
לתת ולקבל.

אהבה
אין רגע ללא אהבה.
חיה בזכות האהבה.
כואבת בזכות האהבה,
אוהבת בזכות האהבה...

ג'ננה
מי היה חושב על המצאה כזאת גאונית?
מחממי ידיים!
זה דבר ענק!
קפוא לך בחורף אז אתה שולף שקית, פותח אותה, מנער, ותוך כמה
שניות אתה מרגיש את החום
מתפשט באצבעות ומחמם את כל הגוף!

הרהור
אחר הניצוץ הזה של האמת.
רוצה להבין הרבה דברים,
חיים שלמים...
מחפשת אחריה...

חוסר אונים
לך, לך... פשוט תלך... תעזוב.
לא רוצה לשמוע יותר כלום!
נמאס לי להיות בדיכאון...

יסורים
אני שונאת אותה!
אף פעם לא אהבתי אותה...
אבל לפני כמעט שנה זה היה השיא...

זה היה רע מצדי,
מעשה שפל...
הרגשתי את הרעל מפעפע בעורקיי.

אהבה נכזבת
מר מתוק היא קראה לו ולא ידעה כמה אמת היא אמרה.
זה פשוט הוא, התגלמות האהבה.

אהבה
פתאום ראיתי אור,
מבעד לעיניים העצומות.
ראיתי אור מתקרב לעברי.
אור שבא אליי.

אהבה
אוף! נמאס לי כבר!
נמאס לי כבר מהקטע הזה, שכולם יודעים מה טוב בשבילה, מה טוב
בשבילו ומה טוב בשבילי!
נמאס לי מהדיבורים האלה על זה שהוא גבוה מדיי או נמוך מדיי או
גדול מדיי או קטן מדיי!

אהבה
סתם...
בזבוז של נשיקות.

אהבה
אבל יש לי סיבה שאני אוהבת אותך בגללה.
ברור שזה בגלל שאתה, אתה ואני, אני...

אהבה
בעולם הזה יש כל מיני סיפורים,
על נסיכות יפות ודרקונים...
אבל לנו יש את הסיפור הכי מיוחד,
סיפור אהבה משונה שכזה...

כי ידעתי שאתה לא אוהב אותי...
וידעתי שבפנים זה הרבה יותר כואב.
וידעתי שהדף הזה הוא הבריחה שלי.
כי בעצם אני סתם פחדנית שלא מסוגלת להודות...

אימה
היה לו פרצוף של מטורף,
פחדתי להגיב שמא ישתגע
ויתחיל לנסוע יותר ויותר מהר
אחוזת אימה,
נפרדתי מהעולם

הרהור
אבל יש את המבטים שלה.
שהם באים ממשהו הרבה יותר עמוק,
משהו שבא מבפנים...

אהבה
ושוב מגיעה לידיעה,
לתובנה... להבנה.
שוב מבינה שכלום לא השתנה...

הרהור
שחור זה כלום מלא בצבע
ולבן זה הכל מלא בכלום.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
מסתכלות עליי, עיני מלאכים.
עיניים של שני מלאכים במקום שמחבר את השמיים והאדמה.
ואני שקועה במחשבות על המלאך השלישי.
מחכה לראותך... אהובי?

זה הזמן להוריד את המסך.
אבל שקט באולם והמסך תקוע.
כולם דורכים במקום ולא מתקדמים.

הקור היה חודר עצמות, הרגשתי כמו שלד שדוף וקפוא
שמתהלך מול להקה של חיות טורפות שרק רוצות לבתר את בשרי.

ובפסוקו של יום,
כשהשמש יורדת...

אוף, איך שאתה עושה לי טוב!
מרטיט לי את הלב, זה מרגיש כל כך קרוב.

פגשה אותו.
פגשה אדם אחר בתוכו...
כמעט שטן.
פגשה שליח, אולי הוא זה שמפסיק את הייסורים.


לרשימת יצירות הקומיקס החדשות
כרזה
אל היצירה
מודעת דורשים-דרושות של ז'אנר קצת אחר...


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
פיינט של חלונות
אל היצירה
אבן מתגלגלת במורד של טיפות קטנות של רגש,
שנוטפות מעיני מלאך מתרגש.

פיינט של חלונות
אל היצירה
הצד הפסימי של המציאות האופטימית...




אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
עדיף ליהיות
שווארמה עם חציל
מאשר ריקי לייק




ג'רי ספרינגר
ואבולעפיה שות'


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/YaelBibel
יוצר מס' 33768. בבמה מאז 8/4/04 5:25

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליעל ביבל
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה