|
"תנמיכי", והיא, לא עונה, בשלה. באתי והנמכתי, והיא - הגבירה
בחזרה. סגרתי את הדלת של החדר. היא זרקה איזו קללה ממולמלת,
ואני כמובן אמרתי את הקללה הרגילה שלי אליה: "יא פריקית
וואנבי, זונה מכוערת עם שכל בגודל של בוטן". סגרתי גם את הדלת
שלי. כמה אני שונאת אותה
|
כבר אין במה להאחז
אין כתף,
אין אדם.
לאף אחד לא אכפת
נמאס לי מכולם.
|
אני לא רוצה להיות כאן כשתלך.
פשוט תעלם כאילו לא היית.
|
אולי אם יהיו לי שיניים לבנות כמו לילד בפרסומת אז את תהיי יפה
כמו האמא שלו, ויהיה לנו אבא, וגם לו יהיו שיניים לבנות. ואם
יהיו לי שיניים לבנות כמו לילד בפרסומת, אז תהיה לנו חצר, אחת
ירוקה שנפגשת עם החנייה.
|
מישהו אמר פעם שאנחנו כ"כ קטנים ביקום העצום הזה, שלמעשה אנחנו
ממש כמו גרגר של אבק. אנחנו וחיינו כ"כ קטנים, שאנו בכלל לא
קיימים. כל מה שקורה, אתה, כן, אתה, שקורא עכשיו את היצירה
שלי, אתה לא קיים, היצירה שלי לא קיימת, העולם הזה לא קיים.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אני בן שש!!
אני אומר לכם,
שש!!!!!
לא שבע, שש!!!
בן שבע מאוכזב
מהעובדה החדשה |
|
