|
כבולה בשרשראות, רוצה לברוח
אך ללא הצלחה.. מחפשת את המפתח
שיפתח אותי להווה, בין זלזולים ושקרים
ממשיכה לחפש, זה כמו מבוך בין אהבה לכאב
|
ואני, כמו סתומה
לא ספרתי לו...
|
אולי זה אמת ואולי זה חלום
כבר לא מבדילה בין מציאות לאור יום
|
למה אני לא יכולה לשכוח מהסיפורים..
שמספרים... עלי... על כל העלבונות וכל השקרים
כל הדברים שאותי הורסים...
|
הוא עזב, הלך...
לא ישוב לעולם
ואני כאן, בין כאב וייאוש
מחכה שיחזור..
|
לפני אותו רגע אחד שהפך את היוצרות הייתי מלאת שמחה ואושר
פתאום בגלל רגע של כמה דקות הנראה כנצח הכל הלך...
|
דמעות העבר מכות בי שוב כאשר רוחי חולפת במנהרות הזמן
לכודה בין כאבי העבר לבין רגשות ההווה
|
ככה העולם בנוי, כאב ואהבה
ואני אומרת, זה יעבור הכל יהיה בסדר
אני רק בשלב הכאב
עוד מעט תגיע האהבה
|
שתי נשמות שנועדו להיות ביחד כל חייהן
עפים באוויר כמו כל הנשמות...
אבל אנחנו ביחד... זהו... לא יפרידו בינינו לעולם
לא בעוד חודש וגם לא בעוד שנה
|
הולכת אני וחושבת על ההווה, על העתיד... על ההווה של העתיד,
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
לסלוגן שלי
קוראים מושיקו
והוא על בדיחה
שמושיקו אמר
לחברו חיימיקו.
בסדר, נכון? |
|
