|
מכונית מטושטשת עוברת. עדיין אפשר לשמוע את הצליל. הגשם שמטפטף
על החלון לא הצליח למחוק אותה לגמרי. אני אוהבת את הגשם, איך
שהוא רוחץ את האויר, משאיר את הכל נקי יותר. לפעמים אפילו
מצליח לטהר קצת את האנשים ולהסיר את האבק מהרחובות.
|
"אתה מגיע לצומת עלית?"
"כן כן, בטח. תכנסי"
"כמה זה עולה?"
"עזבי, אני אקח אותך טרמפ, אני במילא צריך לנסוע. בואי, תכנסי"
|
"הלו?"
"הייי..." היא ענתה. המתוקה שלי. הכי מתוקה בכל העולם.
|
היא תחלוף לידי,
כמו צל בוער,
ותפגע בי במלוא עוצמתה.
|
כתמי אושר עוד מטנפים
את בגדי,
וכבר מסיבת כרותי הלב מתחילה.
|
כתם אור
קטן מאד
התיישב על חלוני...
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
להכניס אויר,
להוציא אויר.
בלונדה בהלם
נושמת, ובדרך
עוצרת לחשוב למה
בכלל צריך
לנשום, ומאחר
שהיא מגיעה
למסקנה שזה
מיותר לחלוטין
היא מפסיקה גם
עם זה. |
|