|
יצאתי החוצה והזונה שעמדה שם חייכה אליי חיוך מקסים. אחרי רבע
שעה כשהיא כבר הפסיקה לזוז ונשארה שם בשלולית האדומה, חשבתי
שדווקא ראיתי בעיניים שלה עתיד ורוד יותר...
|
שביל טיפות אדומות קטנטנות
מתגלגלות מתוך חתכים דקים
דמעה שזלגה לעולם לא תוכל
לכבות את האש שבפנים
|
שוב מביט על כנפיי המאובקות
ועל העננים שמבקשים וקוראים לי
ואני, אני משפיל מבט ומתנצל
ונותן לעוד דמעה להתגלגל
|
צללנו מתהומות רחוקים
לתוך אפלה נצחית...
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
כשנסענו לאילת
עשינו עצירה
בעין יהב, פשוט
היה לה קשה
למצוץ לי
בנסיעה.
החבר של שלי. |
|
